את ההלם התרבותי הראשון שלי ספגתי בזמן מלחמת לבנון. זה היה במפגש עם חיילים ששירתו איתי בחיל האוויר. באפסנאות שמעו בלופ את "משה חיים" (חיים משה) עם הלהיט "לינדה לינדה" שמבחינתי היה קרוב יותר לדמשק מאשר ללונדון אהובתי. "אתה שחור, איך אתה שומע את הדברים האלה?", שאל אותי מועלם, כשתפס אותי על חם עם "בציר טוב" שכולו שירי יונה וולך.
צופה אקטיבי
הוא לא רק אחד היוצרים והמבצעים המוכשרים בישראל –
הראפר טונה הוא שריד אחרון לרוק'נרול אמיתי שלא מפחד
ממחאה אלא טורף אותה בלהט
בסרט "אל תביטו למעלה" (Don’t Look Up), שמבקש להראות איך מקבלי החלטות, התקשורת ובעקבותיהם הציבור, בוחרים להתעלם מבעיה ברורה ומוחשית, רואים את גיבורי הסרט יוצאים לא פעם אל הלילה כאשר מעליהם שטיח של כוכבים. הם מתבוננים בכוכבים ומקבלים השראה, תובנה או מגלים תגלית. שמחתי לראות את זה, ומיד עלה בדעתי לשאול: מתי בפעם האחרונה התבוננתם בשמים? מתי צפיתם בכוכבים?
לפני זמן לא רב זכתה יהודית רביץ בפרס אקו"ם 2022 על מפעל חיים. מפעל חייה. בין "סליחות" היפהפה של לאה גולדברג ועד "בך לא נוגע" של דן תורן, רביץ מתחה מחדש את יריעת הזמר העברי.
"מעולם בכל תולדות המוזיקה הפופולרית, לא קרה ששירים חדשים שהפכו ללהיטים השפיעו כל כך מעט על התרבות," כתב לאחרונה היסטוריון המוזיקה טד גיויה במגזין "אטלנטיק". כותרת המאמר היתה: "האם המוזיקה הישנה הורגת את המוזיקה החדשה?"
לא מעט להקות ואמנים גדולים הגיעו להופיע בישראל, אבל ברוב המקרים, עדיף לטוס לשמוע אותם בחו"ל
נזכרתי השבוע בלהקת בלונדי. לא היתה לזה סיבה מיוחדת, חוץ מהעובדה שראיתי את התקליט באוסף…
הפעם הראשונה שלי היתה פגישה עם ברלין של השטאזי, ברלין מספרי ג'ון לה–קארה, מ"מלאכים בשמי ברלין", ברלין של המלחמה הקרה, של סדרות ביון אנגליות כמו "המובחרים", זאת שלו ריד הקדיש לה אלבום שלם…
בנעוריי, החופש הגדול שלי נע בדרך כלל בין חוף הים לבין הספרייה הציבורית. הים הפתוח, החוף החם והמואר, והספריה האפלה, הקרירה, שאוצרותיה כמוסים, טומנים בחובם שערים לעולמות חדשים.
נדמה שכל פעם בימי ראשית הקיץ אני חוזר אל אותו קיץ "מעורר ערגונות", קיץ צבאי…
רמי פורטיס ישמש כשופט בתוכנית הריאליטי "אקס פקטור", זעקו כותרות בעיתון. אקס פקטור של "רשת", זכיינית ערוץ 2, השנה היתה 2013, כמעט לפני 10 שנים, ואני זוכר את החבר שלי…
ב–1977 הייתי מאוהב ב–גילי. היא היתה הבת של שלמה הצייר, ילדה יחידה ובלונדינית. קראנו לה “ההולנדית”, כי היתה כה חריגה עם שערה הבהיר, עורה החיוור ועיניה הכחולות. הימים, סוף שנות ה–70…
חברות התקליטים בארץ ובעולם הפעילו במשך עשרות שנים לחץ על יוצרות ויוצרים שלא להשתמש בביטויי אהבה חד-מינית. אז מה
רוב השנה אמא היתה בהריון. בגיל 16 עמדתי לקבל אח קטן. אבל זה לא קרה. אמא היתה חולה. עברה ניתוח. העובר מת….
יצחק נוי העביר את הדקויות בקולו ובתיאוריו, והכל עבר אלינו במלואו; ריח הדשא הקצור בפרבר הירוק, הבניינים הגבוהים הנישאים מעל רחבת המשחקים, בית הספר הקטן והבתים שלאורך האגם…
פעם, לאירוויזיון היה בישראל 100% רייטינג, השבוע הוא עבר בקול דממה דקה. אבל הוא עדיין חי, ובועט, ומפליץ נצנצים ססגוניים
שיטת הפלייליסט ומותם של הדיסקים כמעט לא מאפשרים לאמנים חדשים ונהדרים למצוא קהל ולשרוד. אם לא יתחולל שינוי גדול, יתכן שלעולם לא נכיר את האריק איינשטיין הבא
רטרו־מאניה, רחובות ריקים, חנויות סגורות, אנשים מקסימים, תיירות במשבר, עצים נופלים, מוזיקה נפלאה, התעוררות דתית, עליה במשקל ועליה בקריאה. סקוטלנד באביב 2022 מתאוששת מהקורונה והסופות ומנסה להתארגן לקראת עתיד טוב יותר
חירות הביטוי ומגוון הדעות והטעמים של שדרני הרדיו עניינה אותם כשלג דאשתקד. הם לא היו חלק מאותה "מתמטיקה", כפי שהגדיר המנכ"ל את העריכה המוזיקלית
לפני 12 שנים חזו שהפודקאסטים ידחקו את רגליו של הרדיו המסורתי. אז חזו. הרדיו הארצי והאזורי עדיין כאן. אבל אין ספק שצמיחת הפודקאסטים גדלה בטור הנדסי. לכל חובב ספורט, מוזיקה, ספרות, פוליטיקה, כלכלה, קונספירציות או מדע מדויק יש היום אפשרות להגיע לאינספור פודקאסטים בארץ ובעולם.
במאמרו המיתולוגי "פטמת הזכוכית" קטל הסופר הארלן ג'יי אליסון את הטלוויזיה באשר היא. בועז כהן חוזר אל הטענות של אליסון שתיעב את הטלוויזיה וראה בה איום קיומי ומשיב לו ממעמקי המאה ה־21