יצא לי לפגוש גם את צביקה פיק וגם את נחום היימן זמן קצר לפני מותם. שני מלחינים גאונים, שהערצתי את יצירתם, גדלתי על שיריהם, ניגנתי אותם, דירגתי אותם במצעדי הפזמונים. היימן ופיק מהווים שתי דוגמאות קיצון לחיי אמנים בסוף דרכם. פיק, באחוזתו הנאה ברמת השרון, עם הבריכה הפרטית והפארק והעזרה הרבה, טופל היטב עד לרגע האחרון. היימן, לעומת זאת, נפטר בעוני. כמו רבים אחרים, נפלאים ומצליחים, גם הוא סבל מדלות עצובה לקראת סופו.
הזמרת דפנה ארמוני, שפעלה מטעם ארגון אמני ישראל לעזרה לאמנים מבוגרים, הודתה שזמרים ומלחינים שימי הזוהר מאחוריהם נאלצים לעתים קרובות לסבול מחסור ובדרך כלל הם מתביישים מאוד לדבר על מצבם הכלכלי. לא קל להתפרנס בישראל מאמנות, ודאי שממוזיקה, והאמת המרה היא שהסוף הוא בדרך כלל עגום ומכוער. רק אם שיש לך הרבה כסף, הייאוש קצת הרבה יותר נוח…