זה בדיוק כמו רדיו, אבל ממש לא

לפני 12 שנים חזו שהפודקאסטים ידחקו את רגליו של הרדיו המסורתי. אז חזו. הרדיו הארצי והאזורי עדיין כאן. אבל אין ספק שצמיחת הפודקאסטים גדלה בטור הנדסי. לכל חובב ספורט, מוזיקה, ספרות, פוליטיקה, כלכלה, קונספירציות או מדע מדויק יש היום אפשרות להגיע לאינספור פודקאסטים בארץ ובעולם. 

התקשורת המסורתית עוברת שינויים מואצים (ואפילו קיצוניים) בחמש השנים האחרונות. לעתים זו תחושה של נסיעה ברכבת מהירה לעבר הלא נודע. מה שברור הוא שהמציאות שאותה ידענו השתנתה לבלי הכר. התקשורת היתה המתווכת בין “מה שקרה” לבין אלה שרוצים לדעת מה קרה. בעולם של אתמול לא היו רשתות חברתיות. היה רק צינור אחד שהוביל אינפורמציה חד־כיוונית, מספקי החדשות והפרשנים אל הצרכנים. 

כשאבא שלי שאל – תגיד, מה זה בעצם פודקאסט, עניתי לו: אבא, זוכר כמה אהבת את השעה ההיסטורית עם מיכאל הרסגור או את רצועת הביטחון בגלי צה”ל או את צבע הכסף והשעה הבינלאומית ברשת ב’? אז ככה בדיוק. רק בכל זמן שמתחשק לך לשמוע

בעשור הקודם פרחו הבלוגים שנהיו למקור מידע והעשרה במקביל לעיתונות ולרדיו, ועכשיו אנחנו בעידן הפּוֹדקׇאסְט (באנגלית: (Podcast. 

השם פודקאסט מורכב מ-POD (קיצור של אייפוד ו-CAST (קיצור המילה BROADCAST – (שיטות הפצה בתקשורת נתונים).

וכשאבא שלי שאל – תגיד, מה זה בעצם פודקאסט, עניתי לו: אבא, זוכר כמה אהבת את השעה ההיסטורית עם מיכאל הרסגור או את רצועת הביטחון בגלי צה”ל או את צבע הכסף והשעה הבינלאומית ברשת ב’? אז ככה בדיוק. רק בכל זמן שמתחשק לך לשמוע. הֶסְכֵּת. סדרה של קטעי שמע מוקלטים באינטרנט, שאפשר להאזין להם בסטרימינג או להוריד אותם לטלפון הנייד או למחשב. זמין לכולם, בכל עת.

הפורמט המקובל של פודקאסט הוא לרוב של מגיש אחד (לפעמים יותר) שעוסק בנושא מסוים אחד ומרחיב אותו. התוכן יכול להיות מתוסרט בקפידה או מאולתר לחלוטין. חלק מהתוכניות בנויות בפורמט של מראיינים קבועים ומרואיינים אורחים מתחלפים. קיימות אפליקציות מובייל ושירותים שונים המאפשרים האזנה לפודקאסטים ויש גם אפשרות להירשם לאופציה שמעדכנת את המאזינים על העלאת פרקים חדשים. כיום משודרים בעולם 3 מיליון פודקאסטים המכילים 110 מיליון פרקים עם 50 מיליון האזנות. 

בישראל זו עדיין פלטפורמה מתפתחת. 

הפודקאסט הראשון בישראל היה של הבסיסטית והעיתונאית עדי עליה – “ברכה גולשת”, והוא הועלה ב-2004. שנה אחר־כך נבחרה המילה “פודקאסט” ל”מילת השנה” על־ידי המילון האנגלי של אוקספורד. 

ב-2010 פירסם סיני גז במעריב את הכתבה “כבו את הרדיו הישן” על המהפכה העולמית שעתידה לחסל את הרדיו המסורתי כפי שהכרנו אותו. בינתיים, כאמור זה עוד לא לגמרי קרה. כן, גלי צה”ל עברה טלטלות רבות ותחנות הרדיו של קול ישראל עברו לידי תאגיד השידור הציבורי. ונכון, אנשים שגילם פחות מ-30 שינו לגמרי את הרגלי ההאזנה שלהם – הם מחפשים (ומוצאים) את התכנים שלהם ברחבי הרשת. אבל דומה שהכל מתרחש במקביל, בוודאי בגילאים בוגרים יותר – גם פודקאסטים וגם רדיו. 

התפיסה שליוותה אותנו מהולדתם של הרדיו והטלוויזיה היתה “מה נותנים הערב?” אבל ב-2022 הקונספציה היא וי־או־די. כל אדם רואה או שומע רק את מה שהוא בוחר מתוך מבחר גדול (והולך ומתעצם) של תוכניות ומוזיקה מכל העולם. 

האם יש עדיין מי שזקוק לרדיו ארצי שמנסה להיות ידידותי למאזין ומשדר פלייליסט מצומצם של להיטים כמו גלגלצ או כאן 88? לא בטוח. אולי המוהיקנים האחרונים בני הששים שבעים פלוס, בעת שהם נוסעים בדרכים ונהנים להקשיב למוסיקה מקרית מבלי להיות מאותגרים טכנולוגית כדי לצרוך משהו סלקטיבי. אבל עבור הרוב המכריע של המאזינים, יוטיוב והסטרימינג מייתרים את הענין הזה – כמו שטכנולוגיית שאזאם לא מצריכה אותנו לחכות לשדרן שיאמר לנו מה שמענו. 

אל החלל הזה שנוצר נכנסים הפודקאסטים. חלפו 15 שנה מאז “ברכה גולשת” החלוצי והעסק מתפתח. הנקודה האופטימית היא שמתברר שהמון אנשים מבקשים תוכן, ותוכן איכותי. הרעב לתוכן לא נעלם כלל, וכמו שמתחננים להמלצות על סדרות טובות בנטפליקס רבים מחפשים פודקאסט לרוץ איתו. לנסוע איתו. ללמוד ממנו. הנה כמה המלצות על 10 פודקאסטים נפלאים שכאלה:

על המשמעות. תמיר דורטל יוצא למסע לעומק הרעיונות וההוגים שמעצבים את פני החברה. בפרקים השונים נבחנים, לדוגמה, חירות הפרט (שנפגעה קשות בישראל בשנים האחרונות), אחריות אישית ומעורבות אזרחית.

הפודקאסט של דורטל עוסק בנושאים רבים שעל סדר היום הישראלי ביניהם המסורת היהודית במאה ה-21, היהודים ושמרנות ליברלית, עתיד המשפחה המודרנית, עתיד מדינת הרווחה, ביטחון, לאומיות, מסורת וחופש, דת ומדינה, משבר אירופה המודרנית, הקפיטליזם הדמוקרטי, משילות, משפט ודמוקרטיה, אקטיביזם שיפוטי, המזרח התיכון, תרבות האסלאם ועוד. 

עורך הדין זיו מאור מדבר על הפגיעה בחופש הביטוי דווקא בשידור הציבורי. יש שיחה אחרת “הקונספציה של הקורונה” ואפשר גם להקשיב לפרק על איכות החינוך (הירודה) בישראל. טל לוריא מנסה להבין מדוע ארגוני המורים אינם פועלים למען איכות בתוך מערכת החינוך. 

כשבגרוש היה חור. פודקאסט על הכסף ששינה את ההיסטוריה. איך כלכלה וכסף הפכו לשחקנים הראשיים שמניעים את העולם. רועי גרון, בחור נבון עם תואר שני בכלכלה ותואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים, מתעניין בכלכלה על ענפיה השונים. הוא עוסק בהיסטוריה כלכלית, כלכלה מדינית, תורת המשחקים ושוק ההון ובמחקר שלו באוניברסיטה בדק מה משפיע יותר על יעילות כלכלית – הפרטה או שחיתות. תמצאו שם גם פרקים על עלייתה של סין ומה הסיפור שלה בתוך הכלכלה העולמית, האם השפל הגדול אכן היה שפל כלכלי גדול, ומדוע כל כך יקר לחיות בישראל.

קול ישראל – אוצרות הארכיון. כמי שהיה 16 שנה חלק מרשות השידור, שידרתי ב-88 אפ.אם מ-2001 ועד 2017, ויש בי יותר מפינה חמה אחת בלב לשידור הציבורי. נראה לי שמי שרואה את עצמו כסטודנט נצחי ואוהב ללמוד כל מיני דברים ימצא כאן את ממלכת הקסמים, ארץ הפלאות הבלתי נגמרת של התרבות. אלה בעצם פודקאסטים בתצורתם הישנה והמסורתית, תוכניות על ספרות ותיאטרון ושירה עברית, “מקבת – המחזה הסקוטי”, שיחה עם רינה ליטוין על המשורר הרוסי אלכסנדר פושקין, פרקים על יוהנס ברהמס (“דיוקנו של יוצר”), ניסיון לפצח את דמותו ומחזותיו של ברטולד ברכט, לאה גולדברג על טולסטוי, “החצוצרות יריעו עם שחר” – על המוזיקה של גוסטב מאהלר, פולקלור יהדות תימן, ומה לא. 

שיר אחד. כל פרק מוקדש לשיר אחד. מ”ליל חניה” של חנן יובל, אפרים שמיר וירדנה ארזי ועד “זוט עני” של אלה לי. מ”אני חולם על נעמי” של חדוה ודוד ועד “טודו בום” של סטטיק ובן־אל. באופן אישי מעניינים אותי יותר הסיפורים על הקלאסיקות של הזמר העברי, אבל הביטול בין גבוה לנמוך, עמוק ואיכותי לבין פופי שאינו מתיימר הוא חלק מהענין. חמישה מנחים מתחלפים: ניר גורלי, תומר מולוידזון, רום אטיק, מאיה קוסובר ואייל שינדלר. 25 דקות לכל פרק, לכל שיר. סיפורים מעניינים. הגשה כייפית. ולא במקרה זהו אחד הפודקאסטים הידועים והפופולאריים בארץ.  

ביטלמניקס. “אהבה אדירה לביטלס, מחסור בחומרים בעברית ותחושה שאנחנו יכולים ליהנות מפרוייקט כזה מאוד – הם שהניעו את הפרויקט הזה”, מודים אורי קואז וגיא ברמן מכליס, מעריצי ביטלס מושבעים. כמי שגדל על הביטלס והאזין באדיקות ל”מסע קסם מסתורי” של יואב קוטנר בזמנו בגלי צה”ל, עדיין אני מוצא ענין רב בכל פרק של “ביטלמניקס”. כמו זרקור שמאיר בכל פעם זווית אחרת ביקום האינסופי הזה של ג’ון פול ג’ורג’ ורינגו, ביחד ולחוד. נדמה לי שהצלחתה האדירה של הסדרה “גט בק” מוכיחה שעוד לא אבדה תשוקתנו ללהקה ההיא מליברפול. 

אש זרה. נדב הלפרין הוא אינטלקטואל מודרני שמפגיש את עולם הקודש והחול, נע באלגנטיות בין העכשיו להיסטוריה הרחוקה. הוא מנסה להבין מהי “דממה דקה”, בוחן את משמעות המושג “אש זרה”, מספר על מות בני אהרון ומהותה של האש הזרה, על חדלונו של הניסיון האנושי למסד את המסתורין, על בני אהרון כסמל לקרבה לאל וחשיבותם של המקריבים עצמם על מזבח הנפש. מדבר על משמעותם החיובית של איסורי האכילה והשתייה. משם יוצאים ועפים אל השירה של זלדה, פרשנות ליחסי קין והבל, הטרובדור היהודי מקנדה לאונרד כהן, השירה הנשית של דניאלה ספקטור, הכתיבה והתימהונות של פנחס שדה, ואיך מתחברים לכל זה גם אהוד בנאי וגם לודוויג ואן בטהובן, גתה, המלכה אליזבט הראשונה, “אוהל הדוד תום” – כל פרק בפודקאסט של הלפרין מותיר את המאזין הרעב לידע פעור פה ומשתוקק לעוד מנה.

הֶסְכֵּת הספרנים. זהו הפודקאסט של הספרייה הלאומית. הוא מכיל סיפורים מרתקים מעולמות ההיסטוריה, התרבות והמורשת של העם היהודי ושל מדינת ישראל. פרשת קסטנר, הכאב הקיומי של דבורה עומר, הזיקה הציונית של סטפן צווייג, נעמי שמר של חורשת האקליפטוס וירושלים של זהב וגם “קופיקו” של שנות השבעים. אוצרות הארכיון של הספרייה הלאומית בירושלים עולים לרשת גם כטקסטים מודפסים וגם כפודקאסטים להאזנה. מזומנת כאן הנאה אינסופית לחובבי המילה הכתובה והספרות והשירה העברית.

שער למונדיאל. אורי לוי מבקיע בין החיבורים התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של הספורט האהוב בעולם: כדורגל. מאפריקה דרך המזרח התיכון ועד לאמריקה הלטינית – מאחורי כל בעיטה יש סיפור.

המונדיאל בקטר מתקרב והמוקדמות מגיעות לנקודת רתיחה. לצד פרקי העונה הקבועים שלנו קבלו גם את פאנל הפרשנים של שער למונדיאל. מתחילים עם המדריך לרגעי ההכרעה של מוקדמות המונדיאל. כל יבשת, כל נבחרת, כל סיפור מעניין, וכל משחק חשוב. 

קולות גנוזים ממכון גנזים. פודקאסט שכולו סיפורים קטנים מאחורי סופרים (וספרים) גדולים. תולדות הטיוטות, העלילות והמכתבים, הסיפורים והסודות, מכתבי אהבה ורומנים חשאיים, סקס ובגידות של נשות ואנשי העט הגדולים של הספרות העברית. סדרת הפודקאסטים “קולות גנוזים” היא יוזמה של אדיבה גפן, המנהלת, שמאפשרת מפגש עם אוצרות השמורים במכון “גנזים” שבו אצורים ניירות הערך של הספרות העברית.

חושבים בגדול. רועי ישורון, מריץ את הפודקאסט הפופולרי “חושבים בגדול”, שבו מאמנים מתחומים שונים חולקים את הידע שלהם עם ישורון ועם הקהל. הרעיון הוא להיכנס לראש של אנשים שחולמים בגדול ועושים בגדול, כדי לחקור את הקשר שבין הצלחה בעולם החיצוני לבין העולם הפנימי. 

בכל פרק מראיין רועי ישורון אדם אחר, מתחומים מגוונים, החל מעולם העסקים, דרך עולם ההתפתחות האישית, ועד לעולם האמנות והתרבות. הוא מנסה “להיכנס לראש שלו”, להבין את דרך החשיבה שלו ולחשוף את המאזינים לדרך שהביאה אותו עד הלום. זהו מסע תודעתי, עמוק וייחודי. בין היתר מארח ישורון את אביו הבמאי יצחק ישורון, את חנניה צ’ולק מייסד “עזר מציון”, את הדס כהן, מאמנת תזונה בשיטת הרמב”ם, ורבים אחרים.