גסיסתה של הוליווד
עד לפני כ-4 שנים הוליווד הייתה תעשייה שהטילה ביצי זהב, אך היום אולמי הקולנוע בכל העולם נותרים ברובם ריקים. דקל אייזן יצא לבדוק מה בדיוק קרה
בחודש האחרון הייתי בקולנוע שלוש פעמים. פעם אחת בדייט עם אשתי, פעם שניה עם חבר ופעם שלישית במסגרת יום הקולנוע הישראלי. שתי הפעמים הראשונות היו בקולנוע שפעם היה המגרש הביתי שלי – “סינמה סיטי גלילות” – שבימי הזוהר שלו כף רגלי לא דרכה בו בימי חמישי כי הוא היה עמוס, גדוש וצפוף – בעיקר בחניה ובטח ובטח באולם – פקק תנועה אנושי.
הגעתי לשם ביום הראשון של הקרנת הסרט “פיוריוסה: סאגת מקס הזועם” בישראל, שביים ג’ורג’ מילר. אני לא צרכן קולנוע רגיל ולכן לא מהווה מדגם מייצג, להפך – אני אם כבר אנטיתזה של תרבות הבילוי בקולנוע. האסטרטגיה שלי בעבר ללכת לסרטי קיץ עתירי תקציב ושמות גדולים (כמו כריס המסוורת’ ואניה טיילור ג’וי, אחת הכוכבות הכי חמות בהוליווד בחמש שנים האחרונות), היתה להמתין לפחות שבועיים עד שכל ההו-הא סביבם יצטנן…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית
מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון
תגובות