פתק מהעורך
בפתק הקודם התייחסתי לעובדה ששמה של השנה שהתחילה בספטמבר, התשפ"ד, אינו מבשר טובות. לאור המצב, ביקשתי השבוע מידידי הרבי לחלץ אותנו באמצעים גימטריים. וראו זה פלא: התשפד בגימטריה זה 789, אבל מה עוד יוצא 789? "אדם בצלמנו כדמותנו" (וגם "אז מה את באה לפה הרבה", אבל לא חשוב).
המחשבה על צלם אנוש היא זו שהובילה את העבודה שלנו על הגיליון הזה. לא רצינו עוד כותרות רועשות, האשמות נוקבות וסיפורי זוועה, אלא דווקא לעצור רגע, לנשום, להרגיש, להיזכר מי אנחנו ולמה אנחנו. חמ"ל החמלה אנחנו קוראים לזה. את הגיליון הזה אנחנו מדפיסים במספר גדול במיוחד של עותקים, שנחלק כמיטב יכולתנו בחינם בין עקורי הדרום והצפון, נמלטי הטבח, משוחררי השבי ובני משפחה. העבודה על הכתבות כאן שימשה עבורנו כריפוי בעיסוק, מעין עזרה ראשונה נפשית, ואנחנו מקווים מאוד שהיא תפעל כך גם עבורכם.
לצד החמלה והריפוי אנחנו עדיין עיתון, והאירועים שהחלו באוקטובר ויימשכו עוד זמן רב מעלים שאלות עקרוניות, עמוקות ודחופות. מתוך הכרה שבכלים שעומדים לרשותנו לא נוכל להעמיק מספיק, החלטנו ליזום הקמה של ועדת חקירה אזרחית שתופעל על ידי מתנדבים רבים, ושמסקנותיה יפורסמו כאן במלואן. תוכלו לקרוא על כך עוד בעמוד 40.
"אדם בצלמנו כדמותנו" פירושו לא רק שאנחנו השתקפות של אלוהים, אלא גם ההפך: שכל פעולה שלנו מגדירה את צורתו של האלוהים שלנו. ככל שאנחנו מצליחים לשמור על צלם אנוש, גם בזמנים האפלים ביותר, כך מתעצבת ומתגלמת גם המציאות שסביבנו.
שתתחיל לנו שנה אזרחית חיובית
(עם בשורה לחובבות הגימטריה: "אבינו מלכנו בטל מעלנו כל מיני גזרות קשות" זה בול 2024!)