השקט הגדול של חילופי העונות

בעולם המערבי העסוק מדי, קל לשכוח מה שברור לכל עין בכפר היווני המנומנם שלי: אנחנו לא אותם אנשים בקיץ ובחורף

יש מקומות שבהם אנשים עדיין חיים בהתאם לעונות השנה. האי שאימצתי הוא אחד מהם. לא מדובר באי שמאכלס שבט אקזוטי באמזונס, גם לא משהו שדומה לזה. האי שלי ממוקם אי שם במרכז הים התיכון, חלק פיצפוני מיבשת אירופה הקלאסית. אין כאן ציידים ומלקטות. ועדיין תושביו, ותיקים וחדשים כאחד, נעים במקצב עדין עם עונות השנה.

הריקוד הזה מרתק ויש לו חוקים ברורים. עד כדי כך ברורים שלעיתים נדמה לי שהאי כולו על כפריו, חופיו, האנשים שמאכלסים אותו וההרים שמתנשאים מתוכו הם חיה אחת. אורגניזם חי ונושם.
בעונת הקיץ שהתחילה כאן רשמית לפני ימים ספורים, מתחיל האורגניזם הזה לנוע. יותר ויותר…


לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית

כתבות שאולי יעניינו אותך

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]