יש מקומות שבהם אנשים עדיין חיים בהתאם לעונות השנה. האי שאימצתי הוא אחד מהם. לא מדובר באי שמאכלס שבט אקזוטי באמזונס, גם לא משהו שדומה לזה. האי שלי ממוקם אי שם במרכז הים התיכון, חלק פיצפוני מיבשת אירופה הקלאסית. אין כאן ציידים ומלקטות. ועדיין תושביו, ותיקים וחדשים כאחד, נעים במקצב עדין עם עונות השנה.
הריקוד הזה מרתק ויש לו חוקים ברורים. עד כדי כך ברורים שלעיתים נדמה לי שהאי כולו על כפריו, חופיו, האנשים שמאכלסים אותו וההרים שמתנשאים מתוכו הם חיה אחת. אורגניזם חי ונושם.
בעונת הקיץ שהתחילה כאן רשמית לפני ימים ספורים, מתחיל האורגניזם הזה לנוע. יותר ויותר…
בעולם המערבי העסוק מדי, קל לשכוח מה שברור לכל עין בכפר היווני המנומנם שלי: אנחנו לא אותם אנשים בקיץ ובחורף
אשרת קוטלר
הטאלנטית שמכרה את הפרארי שלא היה לה. בעלת טור אישי. סופרת ועיתונאית. עורכת ומגישת חדשות בכירה. לשעבר, מייסדת ומגישת "פגוש את העיתונות", אחראית עריכה ומגישת "המגזין" בחדשות 10. התחילה גלגול (עיתונאי) חדש ומגלה את עצמה ביחד איתנו מגיליון לגיליון.