אודי ברנשטיין מוצא חירות ביכולת לחרוג מעבר לגוף המתבלבל ומתכלה, מעבר לריב על חניה או על מקום בתור – לחרוג מהעכשיו ומהכאן אל השם והאולי וההלוואי