"חוק השידורים" המתגבש בלשכת השר שלמה קרעי היה עלול להיות אסון עבור ערוצי הטלוויזיה, אלא שהם הקדימו אותו מזמן בהרס חופש הביטוי והתקשורת בישראל
בנובמבר הקרוב תעבור הריבונות של מדינת ישראל לידיו של פושע מלחמה מושחת, העומד בראש ארגון ש-80% מהתקציב שלו מגיע מחברות פארמה ומתאגידים רב-לאומיים. מי פנוי בקפלן?
חידה: רכבת אחת יוצאת מירושלים למטולה עמוסה בגזענות משיחית דכאנית. רכבת שניה יצאה מתל-אביב לאילת עמוסה ביהירות והתנשאות פסוודו-רציונלית, דכאנית גם היא. שני הנהגים שיכורים. כמה זמן ייקח עד שהכל יירד מהפסים?
הוא הח"כ היחיד שהצביע החודש נגד הארכת חוק החירום של הקורונה, אבל מאמין שהיתה מגיפה ושהחיסונים היו חשובים. הוא מתנגד להגדלת כוחם של תאגידים ולמזימות הון-שלטון, אבל בעניין האמנה עם ארגון הבריאות העולמי הוא "צריך ללמוד את הנושא". הוא סבור שבג"צ עומד לצד החזקים ופוגע בחלשים, אבל שצריך לשמור עליו. והוא מתרשם שרוב מפגיני קפלן הם "מרכז-ימין", אבל הולך להפגנות. שיחה עם עופר כסיף, חבר כנסת שלא מן המניין
מאחורי ההתפתלויות המשפטיות סביב "עילת הסבירות" עומדת שאלה אחת ויחידה: האם ממשלה יכולה לחוקק כל חוק מופרך או מושחת שיעלה על דעתה, ללא כל מנגנון ביקורת?
אריאל סמל וענתי לנדאו-סמל צילמו, ביימו, שיחקו והפיקו את "ווקסו", סרט הקולנוע היחיד בישראל שמעז להסתכל לתקופה הסוערת של הקורונה בלבן של העיניים. במקביל הם גם מספרים סיפור של בגידה בזוגיות, כי בעיניהם זה הסיפור האמיתי. אירית ינקוביץ צפתה בחלק מהסרט, ונפגשה לשיחה עם הזוג
בתגובה ליוזמות המשפטיות של ממשלת נתניהו, סוכנות מודי'ס הורידה את תחזית האשראי של מדינת ישראל, והכותרות רעמו. אבל בלי קשר לנזקים שהממשלה הזו גורמת ועוד תגרום –
מודי'ס היא מקור מאוד מפוקפק להסתמך עליו
אסור להשוות או חובה להשוות?
לפעמים זה ממש מתבקש, כמו במקרה המעניין של השר ל"ביטחון לאומי" שלנו
בתוך המולת המאבק על ה"רפורמה המשפטית" בישראל ראוי להיזכר בשופט האהוב ביותר בתולדות אנגליה ולשאול למה לנו אין איזה אלפרד דנינג שכזה
