מה הופך גבר לרוצח נשים

״אחותי היפה הקטנה נרצחה בדם קר”. כך כתבה נדיה אמינוב ברשתות החברתיות בשבוע שעבר. ברקע נראית תמונת אחותה ילנה גרנברג מחייכת, על ראשה כובע קש והיא מוקפת בפרחי חמניות ענקיים. גרנברג היתה רק בת 27 כשנרצחה. לדברי אחותה, הרוצח היה ידיד טוב שלה. הם היו בקשר שלוש שנים. הוא רצה אותה והיא לא השיבה לו אהבה והיתה מעוניינת בקשר ידידותי בלבד. לאחרונה איים עליה שאם תסיים את הקשר ביניהם הוא יתאבד. הוא רצח אותה בדקירות סכין וגופתה נמצאה בשדה ליד העיר רחובות. גרנברג היתה בלוגרית טיולים. דפי הפייסבוק והאינסטגרם שניהלה מלאים בתמונות שלה מטיילת ברחבי הארץ. בתמונה אחת היא בעין ארובות. בתמונה אחרת בגבעת הרקפות בטל שחר. בכל התמונות היא מחייכת.

אחרי כל רצח כזה של אישה, גלים של זעם עולים מהבטן של נשים רבות. זעם טבעי ממוקד ומובן. משאלות לב שהרוצח לא יראה אור יום, שימות, שימותו כולם. אני מודה שגם בי עולים רגשות כאלה. אבל לצד הרגש, הראש מדבר גם הוא ובו כבר קיימת ההבנה הרציונלית שלזרוק רוצח אחד לכלא עד סוף ימיו, לא ימנע את הרצח הבא. והבא. והבא. השנה, עד כה, נרצחו חמש-עשרה נשים על ידי גברים שהן הכירו והיו בקשר איתם. התקשורת כבר קצת יותר מחונכת וביטויים כמו “רצח על רקע רומנטי” כמעט ולא…

לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית