בעיר תל אביב יש 3000 רחובות. 2,936 מתוכם קרויים על שם גברים. ורק 64 רחובות על שם נשים. 2.1 אחוזים. 475 רחובות נקראים על-שם מספרים. מה שאומר שהאנשים שישבו בוועדות העירוניות והחליטו איך אילו שמות לתת לרחובות, העדיפו לתת להם שם של מספר ולא שם של אישה. ומסתבר שתל-אביב ממש לא יוצאת דופן בעניין הזה. בפברואר השנה התכנסה ועדה ממשלתית שדנה בנושא "הוגנות מגדרית בבחירת שמות לרחובות". אחת הדוברות הייתה דורית שמואלי חוקרת מגדר ופוליטיקה והיא אמרה שם שבכל הארץ רק 2.5 אחוז מהרחובות נושאים שמות נשיים.
באותה ועדה דיברה גם עו"ד מיקי רויטמן, פעילה חברתית. רויטמן בחנה את המסלול של מרתון ת"א וגילתה שלכל אורך 42 הק"מ שבהם רצים משתתפי המרתונים, אין ולו רחוב אחד על שם אישה. והיא הביאה דוגמאות נוספות להדרת שמות נשים מהמרחב הציבורי. "אני גרה ליד ביתן הלנה רובינשטיין" סיפרה, "ויום אחד אני רואה שעולה שלט ופתאום קוראים לזה ביתן אייל עופר". הלנה רובינשטיין הייתה יזמת ותעשיינית שבנתה אימפריית קוסמטיקה חסרת תקדים בתקופה שבה העולם העסקי נשלט על ידי גברים בלבד…