בקיץ האחרון, התפרץ הר געש באצטדיון וומבלי בלונדון, כשבתום 120 דקות של התמודדות אינטנסיבית ומרהיבה, נבחרת הנשים של אנגליה ניצחה את נבחרת גרמניה 2:1 והפכה לנבחרת האנגלית הראשונה שזוכה באליפות אירופה. אין שום ספק שמדובר באירוע היסטורי יוצא דופן וכיאה לאירועים בסדר הגודל הזה, הוא הולך להיזכר במשך שנים רבות ביותר ממובן אחד.
לפני הכל, מדובר בהישג ספורטיבי יוצא מן הכלל. "הלביאות" האנגליות (כך הן מכונות)לא רק הפכו לאלופות אירופה בפעם הראשונה בתולדותיהן, הן הפכו לנבחרת האנגלית הראשונה, נשים וגברים, שזוכה בתואר הנכסף. למען האמת, הזכייה הזו הכפילה בשתיים את מאזן התארים הבינלאומיים של "מולדת הכדורגל" בשני הענפים יחדיו, כאשר הזכייה היחידה שקדמה לה היתה במונדיאל ב-1966 שגם הוא נערך באנגליה. וכמובן, זכייתן של הנשים האנגליות היא היסטורית בגלל מה שהיא מסמלת. מהפיכת כדורגל הנשים באנגליה (כמו גם בשאר אירופה והעולם) פרצה את כל השכבות והתקרות שניסו למנוע זאת ממנה, והגיעה אל פני השטח. עם שריקת הפתיחה בוומבלי לא ניתן היה למצוא כיסא אחד פנוי באצטדיון כולו. כל הכרטיסים למשחק היו סולד אאוט כבר לפני חודשים. מדובר בתופעה שנחשבת נדירה בכדורגל הנשים, או לפחות נחשבה נדירה עד השנה האחרונה, שכן לא רק משחק הגמר היה סולד אאוט חודשים מראש. כל משחקי כדורגל הנשים התקיימו מול אצטדיונים גדושים ומלאים לחלוטין…