שחררו את בריטני, גרסת הספורט

ב–4 באוגוסט התפרסם פסק הדין במשפטה של בריטני גריינר. בית המשפט הרוסי הרשיע את שחקנית הכדורסל האמריקנית בניסיון הברחת סמים לא חוקיים לרוסיה וגזר עליה 9 שנות מאסר בכלא רוסי מרוחק. הוא גם קנס אותה במיליון רובל. מדובר בעונש כבד מאוד, במיוחד לאור העובדה שהעונש המקסימלי בגין עבירות מסוג זה הינו 10 שנות מאסר.

מעצרה של גריינר בפברואר השנה התרחש על רקע התגברות המתח ביחסים בין ארה”ב לרוסיה, והיווה, שלא בטובתה, נקודת פתיחה להליך משפטי סבוך שנפרס על פני שישה חודשים. אל מול האשמות התביעה הרוסית, לפיהן גריינר ניסתה להבריח חומרים נרקוטיים לא חוקיים לתוך רוסיה, הודתה השחקנית כי אכן החזיקה במכשיר ובשמן הקנאביס, אך טענה להגנתה שלא היה בכוונתה לנסות ולהבריח סמים אל תוך רוסיה וכי מדובר בטעות תמימה. כמו כן, בדיון שנערך בחודש יולי, העלו עורכי דינה את הטענה כי הרופא הפרטי שלה המליץ לה להשתמש בקנאביס מלכתחילה כחומר שנועד לשיכוך כאבים הנגרמים כתוצאה מפציעות שעברה בקריירה. הרוסים ממש לא השתכנעו.

ב–17 בפברואר השנה, שבוע לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, היתה גריינר בדרך לעוד טיסה שגרתית בשמי רוסיה במטרה להתאחד עם קבוצתה הרוסית, אוגמ”ק יקטרינבורג. כך עשתה בכל שנה מאז 2015, אז הצטרפה לשורותיה של קבוצת הכדורסל המפוארת והדומיננטית ביותר בכדורסל הנשים הרוסי והאירופי בשני העשורים האחרונים. אלא שבניגוד למאות הטיסות שגריינר לקחה בשבע השנים האחרונות על מנת לשחק בליגה הרוסית עם קבוצתה, ביקורה בשדה התעופה הבינלאומי שרמטייבו שליד מוסקבה היה הפעם רחוק מלהיות שגרתי. כפי שעולה מצילומי מצלמות האבטחה, גריינר עוכבה תחילה במתחם הבידוק עד שלבסוף נלקחה למעצר לאחר שבמטענה נמצאו מכשיר אידוי מריחואנה ושתי מחסניות של שמן קנאביס.

לפי הערכות במערב, המעצר וגזר הדין הכבד שניתן לכוכבת האמריקנית נובעים בראש ובראשונה מרצון הקרמלין להשתמש בה כקלף מיקוח שיאלץ את ארצות הברית לשחרר אסירים רוסיים בפרופיל גבוה מבתי הכלא בשטחה במעין עסקת שבויים בחסות החוק. הערכות אלו מתבססות, בין היתר, על העובדה שמקרה זה אינו מקרה בודד. מדובר למעשה בדפוס פעולה שחזר על עצמו מספר פעמים בעבר הלא רחוק, ולפיו הרשויות ברוסיה עצרו אזרחים זרים תמימים שעברו באחד מנמלי התעופה במדינה ושוחררו בעבור “מחוות” שונות ממדינות המוצא שלהם.

כך היה גם במקרה נעמה יששכר, הזכור לנו בישראל היטב, שנעצרה אף היא בנמל תעופה רוסי בעוון אותה עבירה בדיוק ושוחררה רק לאחר “כמה צעדים והחלטות ישראליות בכמה סוגיות הקשורות לנכסי הכנסייה הרוסית בישראל ודרכי ניהולם”. ובמילים פחות מכובסות: פוטין חטף צעירה תמימה ממדינה ידידותית בחסות מערכת החוק הרוסית ובתמורה לשחרורה קיבל כופר. בין היתר, ישראל אפשרה לראשונה לפדרציה הרוסית לרשום את בעלותה על חצר אלכסנדר שליד כנסיית הקבר – נכס שהיה שרוי במחלוקת קשה בין פלגים שונים של הכנסייה הרוסית. מדינת ישראל נמנעה מלהתערב במחלוקת הזו במשך שנים.

המקרה של בריטני גריינר מהווה דוגמה עדכנית ומקוממת ביותר לעוד התנגשות בין ערכי החופש, השוויון והדו–קיום שעליהם מתבסס עולם הספורט (שלפיהם כל השחקניות והשחקנים שווים כאשר הם עולים על המגרש, הפרקט וכל חלופה אחרת), לבין שיקולים קרים וציניים של העולם הפוליטי. עולם שבו מנהיגים תאבי כוח ושליטה מנצלים אזרחים תמימים ומשתמשים בהם, בחירותם ובזכותם לשוויון ככלי משחק ותו לא. בהתנגשות זו, גם הפעם, עולם הספורט ובאופן ספציפי כדורסל הנשים, חוטף נוק–אאוט.

לגיונרית

עונת ה–WNBA מתנהלת בכל שנה בין החודשים מאי לספטמבר. לאחר מכן, הליגה יוצאת לפגרה בת שמונה חודשים לפני שמתחילה עונה נוספת. בכל שנה, עם תחילת הפגרה, עשרות שחקניות יוצאות לשחק מחוץ לארה”ב כדי להשלים את הכנסתן. בזמן שגריינר טסה לשחק בקבוצתה הרוסית בכל פגרה החל מ–2015, כ–80 שחקניות מתוך 144 הכדורסלניות מה–WNBA יצאו לשחק ביעדים שונים ברוסיה, סין, טורקיה, איטליה ובמדינות נוספות. הסיבה לנדידה נעוצה בכסף הגדול שמוצע להן מעבר לים. השכר שהוצע לכדורסלניות ה–WNBA על ידי קבוצות בסין וברוסיה גדול משמעותית מהשכר שקיבלו ב–WNBA.

“שמעתי לראשונה על הכדורסל הרוסי כשהייתי בשנתי השנייה בקולג'”, אמרה שחקנית ה–WNBA סיימון אגוסטוס ל–Vice Sports בראיון משנת 2017. “זה היה כשהבנתי שב–WNBA לא מרוויחים את השכר שחשבתי שמרוויחים”. השכר המקסימלי ששחקנית יכולה להרוויח ב–WNBA הוא 230,000 דולר, בעוד השחקניות האמריקניות הטובות ביותר יכלו להרוויח ברוסיה סכומים של למעלה ממיליון דולר.

וכך, כמו ציפורים נודדות, שחקניות הכדורסל האמריקניות עוזבת את הקן בחודשי הפגרה על מנת להגיע ליעדים פוריים יותר שיאפשרו להן למקסם את יכולת ההשתכרות שלהן. השפעתן של השחקניות האמריקניות על הליגות המקומיות ובזירה האירופית היא עצומה. מבט זריז על נתוני הליגה הרוסית והיורוליג לנשים מלמד אותנו על דומיננטיות חסרת תקדים של האמריקניות. שנה אחר שנה בעשור האחרון ניתן למצוא לפחות שתיים או שלוש שחקניות אמריקניות בראש טבלת הנקודות, האסיסטים, הריבאונדים ושלל נתונים סטטיסטים אחרים. גם בגזרת התארים, כמעט בכל שנה השחקניות האמריקניות זוכות בפרסי ה–MVP ופרסים אחרים הן ברוסיה והן באירופה. הנוכחות של שחקניות אלה לאורך העשורים האחרונים הביאה קבוצות רוסיות למספר רב של זכיות באליפות אירופה, כאשר קבוצתה של גריינר, המובלת על ידי כמה שחקניות אמריקניות, זכתה באליפות אירופה 4 פעמים מתוך 5 העונות ששוחקו בסוף העשור הקודם.

הדומיננטיות הזאת מיתרגמת כמובן גם לכספים רבים שנכנסים לענף ולעלייה הדרגתית בפופולאריות שלו בקרב הציבור. גורמים אלה תורמים בתורם להקמת קבוצות נשים נוספות, פיתוח שחקניות מקומיות צעירות, קידום הספורט הנשי ברוסיה באופן כללי ולשגשוג הקהילה המקומית. עם זאת, בעולם שאחרי מעצרה של גריינר, ובמיוחד לאחר פרסום גזר דינה הכבד, נראה שמגמת הנדידה אולי בדרך לסיום. השחקניות האמריקניות האחרות ששיחקו ביקטרינבורג שבו לארה”ב לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה וסביר להניח כי הן ואמריקניות אחרות לא ישובו לרוסיה בזמן הקרוב.

על כך יעיד לא רק ההיגיון הבריא, אלא גם סוכן השחקניות מייק קונד. כאשר קונד נשאל על ידי הניו יורק טיימס בנוגע לחתימת כדורסלניות אמריקניות נוספות בקבוצות כדורסל רוסיות, השיב: “אם אתם מפקידים בידיי את בתכם ומקשיבים לעצתי, אני לא אוכל להמליץ על כך כל עוד ולדימיר פוטין בשלטון”.

אפשר רק לקוות שגריינר תשוחרר במהרה בעסקת חילופי אסירים כזו או אחרת, ושהיא לא תימק חלילה בכלא הרוסי. אבל הנזק הגדול כבר נגרם. לא רק לגריינר, שנלחמת על חירותה, ולא רק לשחקניות האמריקניות האחרות שככל הנראה יאבדו חלק ניכר ומשמעותי מפרנסתן. גם הקבוצות שהן משחקות בהן, ליגת–העל הרוסית, כדורסל הנשים כולו והקהילות שמושפעות מהענף – במפגש עם השיקולים הפוליטיים הקרים והציניים של פוטין, כולן יוצאות מופסדות.