לא לפחד לנוע על הקשת

הרוב המכריע של הסטרייטים לא יעזו לאפשר לעצמם אפילו התנסות מינית חד-פעמית שחורגת מ״הנורמה״. פחדים שהוטמעו בילדות ממשיכים לנהל אנשים ומונעים מהם לממש תשוקות כי אולי זה יעיד על הנטייה המינית שלהם

שפגשתי אותה לראשונה, הייתי בתוך קשר עם גבר. זה היה בפייסבוק, ורק קראנו זו את הפוסטים של זו במשך שנתיים. אני זוכרת שחשבתי לעצמי שכזאת אישה יפה עוד לא ראיתי. התרגשתי מהכנות הרדיקלית שבה היא כותבת. לפעמים קנאתי בה קצת: ביופי המיוחד שלה, במוכנות לכתוב על דברים שאני בקושי מול עצמי הייתי מוכנה אז לחשוף, במפגש האותנטי שלה עם החיים.

יום אחד, לפני כמה שנים, הגעתי למפגש ראשון בקורס למנחי קבוצות מיניות. הכנתי קפה ויצאתי לגינה למינגלינג עם החבר’ה החדשים. התיישבתי לי עם הקפה ואז פתאום היא צצה. מיד זיהיתי אותה. היא פסעה אל הגינה עם כל היופי הטבעי והזוהר שלה, והיא היתה עוד כל כך הרבה יותר יפה במציאות. יש לי קטע עם נשים יפות, שאני נהנית להתבונן בהן, להתפעם מהיופי שלהן, לפעמים עולה לי דחף להחמיא להן אפילו…



תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.

מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?

טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

לוגו

כשפגשתי אותה לראשונה, הייתי בתוך קשר עם גבר. זה היה בפייסבוק, ורק קראנו זו את הפוסטים של זו במשך שנתיים. אני זוכרת שחשבתי לעצמי שכזאת אישה יפה עוד לא ראיתי. התרגשתי מהכנות הרדיקלית שבה היא כותבת. לפעמים קנאתי בה קצת: ביופי המיוחד שלה, במוכנות לכתוב על דברים שאני בקושי מול עצמי הייתי מוכנה אז לחשוף, במפגש האותנטי שלה עם החיים.

יום אחד, לפני כמה שנים, הגעתי למפגש ראשון בקורס למנחי קבוצות מיניות. הכנתי קפה ויצאתי לגינה למינגלינג עם החבר’ה החדשים. התיישבתי לי עם הקפה ואז פתאום היא צצה. מיד זיהיתי אותה. היא פסעה אל הגינה עם כל היופי הטבעי והזוהר שלה, והיא היתה עוד כל כך הרבה יותר יפה במציאות. יש לי קטע עם נשים יפות, שאני נהנית להתבונן בהן, להתפעם מהיופי שלהן, לפעמים עולה לי דחף להחמיא להן אפילו כשאני לא מכירה אותן. אבל אף פעם לא הרגשתי משיכה לאישה.

התרגשנו לפגוש זו את זו במציאות, התחבקנו, דיברנו, חלקנו את ההערכה ההדדית שלנו. שמתי לב שמתרקמת אצלי איזו התרגשות לא מוכרת, רק מלדבר איתה ולהתבונן בעיניים מלאות הברק והאור שלה. מעולם לא ראיתי עיניים בורקות כאלה. יצאתי מהיום הראשון ללימודים עם משהו חמים בלב, משהו שנותר איתי מהמפגש איתה ונסע איתי כל הדרך הביתה, אל בן הזוג שלי.

ואז יום אחד הגיעה הודעה ממנה. היא שיתפה אותי שהיא נמשכת אלי, שהיא חווה התרגשות במפגש בינינו ושתשמח לחקור את זה יחד, לראות מה מבקש לקרות בינינו. גם היא היתה בקשר זוגי עם גבר, אבל בניגוד אלי, היא התנסתה בעבר גם עם נשים. גל של התרגשות מהולה בפחד עלה בי

במפגש השני של הלימודים, שוב בגינה עם הקפה, ושוב אני יוצאת אליה, ואני מבחינה בקצת פרפרים בחזה. פעם ראשונה בחיי שהלב שלי מגיב ככה מול אישה. הפעם דיברנו יותר, היה שם משהו פתוח שמקרב ופותח את הלב גם מעבר למילים. ועדיין, לא העליתי על דעתי…

בשבוע השלישי, קלטתי שאני כבר ממש מצפה ליום הזה בשבוע, ושאני ששה ללכת ללימודים ולא רק בגלל שהתוכן מרתק. באותו מפגש כבר התחלתי לקלוט להפתעתי מה קורה: מה? יש מצב שאני נדלקת על אישה? כמעט 4 עשורים חייתי על הכדור הזה עד אז, כל הזמן רק גברים משכו אותי. ופתאום, מצאתי את עצמי באזור מאוד לא מוכר. אני נוטה להאמין שהרקע של החיבור בינינו – קורס על מיניות ששבר אצלי תבניות, חסמים, מגבלות, בושות, פחדים ואשמות – עזר לי להיפתח אליה יותר בקלות. עד אז עוד לא תיקשרתי את זה איתה, אבל הרגשתי שמשהו מהתחושות שאני חווה מתעורר גם אצלה.

כששיתפתי את בן זוגי במה שאני חווה, לא רק שהוא לא נבהל מזה, המחשבה על האפשרות שאהיה איתה באינטימיות ומיניות, אפילו ריגשה והדליקה אותו. זה נחווה אצלו באופן שונה לגמרי מהאפשרות להתנסות עם עוד גבר.

ואז יום אחד הגיעה הודעה ממנה. היא שיתפה אותי שהיא נמשכת אלי, שהיא חווה התרגשות במפגש בינינו ושתשמח לחקור את זה יחד, לראות מה מבקש לקרות בינינו. גם היא היתה בקשר זוגי עם גבר, אבל בניגוד אלי, היא התנסתה בעבר גם עם נשים. גל של התרגשות, מהולה בפחד, עלה בי. ואני זוכרת היטב את ההפתעה שלי מההרשאה הפנימית שהיתה לי להגיד לה – כן, בואי ניפגש, בואי נרגיש יחד מה קורה בינינו. כאמור, זה נאמר עם הרבה פחד, אבל לצידו גם תחושת ביטחון שאני הולכת על זה. אולי בגלל שבמקביל הייתי בזוגיות עם גבר, וזה “שמר עלי” מפני הפחד הקמאי שעוד היה שם: מה יהיה אם אגלה נטייה מינית לסבית אחרי כמעט 40 שנה, ומה אם אשאב לקשר עם אישה?!

זאת היתה הפעם הראשונה שהתאהבתי באישה. פעם ראשונה שחשקתי באישה, פעם ראשונה שהתנשקתי עם אישה, פעם ראשונה שנגעתי בגוף אישה בצורה אינטימית, ושאישה נגעה כך בי. זה היה כל כך אחר ממה שחוויתי עם גבר, ולמרות זאת, במובנים מסוימים זה היה מאוד דומה. חוויתי התרגשות ואנרגיה מינית שהפתיעו איתי. היה משהו באינטימיות הרגשית שהיה מאוד פתוח, תקשורת חשופה ומלאה בגילויי חום ואהבה.

הקשר האינטימי הפיזי הסתיים מעצמו אחרי כמה מפגשים, הוא פשוט דעך מעצמו. את הקשר החברי בינינו המשכנו עוד הרבה זמן אחר כך.
מה שהיה הכי חשוב מבחינתי הוא האישור לנסות. ההסכמה לא לתת לפחד מפני מה שזה אומר עלי אם אני חווה אינטימיות וקרבה פיזית–רגשית–מינית עם אישה. הנכונות לגלות בתוכי מרחבים חדשים של מאווים, חשקים ותשוקות. הקשר איתה איפשר לי לתת למיניות שלי להתעצם, להתרחב ולהתגלות בעוד רבדים. וגם, על הדרך, העצים את התשוקה ואת המיניות שלי עם בן הזוג שלי אז.

באותה תקופה בזמן הלימודים, נתתי לעצמי לגיטימציה פשוט להתרגש מגוף של נשים. להרגיש נוח לפגוש את התשוקה שלי מולן, לחקור אותה, להסתקרן ממנה, להתרגש ממנה. לגעת בגוף של אישה. לגלות שבכלל יש בי סקרנות טבעית שעולה בי מול שדיים של נשים, מול איבר המין, סקרנות להרגיש עוד קימורים, עוד עור. סקרנות אורגנית שכנראה היתה חבויה עמוק בתוכי. בסופו של דבר, זה איפשר לי לפתוח את האישה המינית שבי ולחוות עוד יותר מהמיניות שלי, לא רק או בהכרח עם אישה, אלא בכלל.

היום אני חושבת שאם הייתי סוגרת את התשוקה שעלתה בי להתנסות עם אישה, כנראה שזה היה חוסם אותי גם מול קשרים עם גברים בחיי. כשנתתי לזה מקום, קלטתי שזה לא מקור המשיכה העיקרי בחיי, גיליתי שאני עדיין נמשכת בעיקר לגברים, ושעדיין הקשרים המשמעותיים הזוגיים שלי מבקשים להיות עם גבר.
האם זה אומר שלא אמשך עוד לנשים בחיי? לא. זה רק אומר שכרגע זה אינו מקור המשיכה העיקרי שלי. המתנה של ההתנסות ההיא חיה בי. גם עכשיו, כמה שנים אחרי, ברגעים שאני כותבת ונזכרת בה אני עדיין מרגישה את הריגוש בגוף, ממה שחוויתי אז.

הרבה פעמים אנשים סוגרים בתוכם רצונות לחקור את המיניות שלהם בעוד צורות בגלל כל מיני פחדים קמאיים. גם ב- 2022 לאנשים רבים יש עדיין פחד מנטיות הומוסקסואליות וקוויריות אחרות. פחד ממה זה אומר עלינו עצמנו אם מתעוררת בנו סקרנות חדשה? פחד מתשוקות נוספות שעלולות כביכול להעיד בצורה גורפת על הנטיות המיניות שלנו.

אבל האמת יותר פלואידית ממה שאנחנו נוטים לחשוב, רובנו לא רק סטרייטים או רק הומוסקסואליים בנטיות המיניות שלנו. כן, לרבים יש נטייה מרכזית של משיכה, אבל רובנו יותר נעים על סקאלת הנטיות המיניות במידה כזאת או אחרת, מאשר נמצאים בקצוות שלה.

בתקופות מסוימות בחיים, מתעוררים מאוויים ותשוקות שהיו חבויים בנו. לפעמים הם עולים רק כדי שנראה שאנחנו נמשכים למגדר אחר ורק כדי לחוות את האנרגיה המינית שעולה בנו – מבלי לעשות עם זה כלום. ולפעמים הם עולים גם עם רצון ממשי לחקור את המשיכה שלנו מול מגדר אחר. גם אם מדובר בחוויות זמניות בלבד.

אלה חלקים בתוכנו שמבקשים לרכך קצת את הקצוות ובדרך לגלות עוד מהיצורים המיניים והסקרניים שאנחנו בטבע שלנו.

מאז החוויה עם אותה אישה לא היו לי עוד התנסויות עם נשים. פשוט לא התעוררה שוב משיכה כזו שגרמה לי לרצות להתנסות ולחוות. אבל הידיעה שזה פתוח אצלי כבר, שאני לא צריכה להיזהר או לחסום את האופציה הזאת, מאפשרת לי להתהלך בעולם עם תחושה של הרבה יותר חופש מול המיניות שלי ועם הרבה פחות פחד ממה שאולי אגלה על עצמי.

כתבות שאולי יעניינו אותך

קורא בקפה

באתיופיה אפו ממנו לחם, בתימן עלו על השימוש בו כמשקה. מאז, בכל מקום שאליו הגיעו הפולים השחומים, נקשרו לקפה אינסוף כתרים מיסטיים, חברתיים ובריאותיים. רופא פרסי נודע אף המליץ על קפה כי הוא "מעניק ריח מצוין לכל הגוף"

בכל מקום שאליו הגיעו הפולים השחומים,
נקשרו לקפה אינסוף כתרים מיסטיים,
חברתיים ובריאותיים. מהרי הנגב ועד
אתיופיה, מסצנת הדייטים בתל אביב ועד
כפרים נידחים בתימן – כוס קפה היא
לעולם לא רק קפה

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

אבודים ברשת המיניות המקודשת

לאחרונה מלבלב בישראל שדה חדש. יש בו יופי רב, אבל הוא גם כר פורה לבלבול, טשטוש גבולות וחוסר אחריות - ושדה ציד חופשי לטורפים מיניים

לאחרונה מלבלב בישראל שדה חדש. יש בו יופי רב, אבל הוא גם כר פורה לבלבול, טשטוש גבולות וחוסר אחריות – ושדה ציד חופשי לטורפים מיניים

דברי עכשיו סבתא, אני שומעת

על השתקה מינית-נשית בעולם שבו נשים עדיין עוטות רעלות, ל-בנים עדיין חותכים עורלות, ונשים ננזפות על הבעת גבולות המגע שלהן מול נשיאי מדינות

על השתקה מינית-נשית בעולם שבו נשים עדיין עוטות רעלות, ל-בנים עדיין חותכים עורלות, ונשים ננזפות על הבעת גבולות המגע שלהן מול נשיאי מדינות

תרופת סבתא

אחרי שהפציעה גם בשמי הרייטינג של הטלוויזיה, הדמות הקומית של גברת רביע הפכה לתופעה סנסנציונית וחוצת ז'אנרים כשהיא מעבירה טיפולים זוגיים מהפכניים על הבמה, מול אולמות מלאים. נועם אנקר הזמינה למיטת הטיפולים את דניאל קישינובסקי, השחקן שמאחורי הדמות, ולמדה על מערכת היחסים העדינה שבין הסבתא זפטא לבין הנער שכמעט איבד את רגליו

אחרי שהפציעה גם בשמי הרייטינג של הטלוויזיה, הדמות הקומית של גברת רביע הפכה לתופעה סנסנציונית וחוצת ז’אנרים כשהיא מעבירה טיפולים זוגיים מהפכניים על הבמה, מול אולמות מלאים. נועם אנקר הזמינה למיטת הטיפולים את דניאל קישינובסקי, השחקן שמאחורי הדמות

תסתכלו לנו בעיניים

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

החיים, עכשיו במבצע!

“החיים, עכשיו במבצע!” הוא אוסף מטוריו האישיים של גבי ניצן (באדולינה, פרא, שובה של המלכה ועוד), שהתפרסמו במגזין “בראשית” בשלוש השנים האחרונות. בכתיבה שופעת הומור, כנות ורגישות, הוא מזמין אותנו לעצור לרגע מהמרוץ ולהפנות את תשומת ליבנו לאלומות האור שבוקעות מתוך שגרת החיים המאתגרת של ישראל ב-2025.

פרקי הספר נוגעים בפשטות ובישירות, כמיטב סגנונו הייחודי של ניצן, בנקודות הכואבות של המציאות הישראלית. יש בהם רגעים של פחד ואימה לצד אומץ ואהבה, בדידות וניכור לצד חיבור עמוק לאדמה ולשורשים, כך הם מצליחים להאיר מחדש את מה שאנחנו שוכחים לפעמים לראות: את עצמנו.

“החיים, עכשיו במבצע!” הוא ספר פוקח עיניים, חכם וחשוב, שמזכיר לנו כמה חיוני להטיל ספק בכל מה שנדמה כאקסיומה, וכמה נפלא ופגיע להיות בני אדם. זהו ספר שמזמין כל אחד מאיתנו לחיות את החיים במלוא עוצמתם – כאן ועכשיו.

[login_fail_messaging]