הפעם הראשונה שגמרתי היתה בגיל 22. זה היה במגע שלי בדגדגן. הייתי בזוגיות אז, אבל זה קרה דווקא בזמן עינוג עצמי. בקשר קודם שלי, נהגתי לזייף אורגזמות. עד היום כמעט לא שיתפתי את זה. התביישתי. הייתי בת 17 וקצת כששכבתי עם בן הזוג שלי בפעם הראשונה, ושם זה התחיל לקרות. הוא היה מענג אותי, ואני הבנתי שאני אמורה להרגיש עונג. לפעמים גם באמת היה לי קצת נעים, אבל ממש בקטנה. הייתי כל כך לא מחוברת לעונג שלי, שלא ידעתי בכלל מה אני אמורה להרגיש ואיך אני יכולה להכווין אותו. כל הערוץ של העונג המיני שלי בפות כמעט ולא היה פתוח. כשהוא עינג אותי, העונג (שלא היה משמעותי) נעלם מהר מאוד ואז רק רציתי שזה ייגמר. אבל איך זה ייגמר? הרי לא דיברנו תוך כדי, על מה שקורה. הוא לא ידע שאני רוצה לסיים עם זה ואני התביישתי להגיד. איכשהו הבנתי, כנראה מכל הסרטים שראיתי, שהדרך שבה הסיפור המעייף הזה יגמר, היא בכך שאני אגמור. אז גמרתי בכאילו.
מה שהכי כואב לי בזיכרון הזה, הוא שוויתרתי על העונג שלי כל כך בקלות ובגיל כל כך צעיר. שלא ידעתי שזה אפשרי שארגיש עונג ממין. כואב לי שלא ידעתי…
ימית גאיה לב-ארי כהן
הסקסולוגית הפרטית שלנו. משפרת את חיי המין של חברי המערכת. בעלת טור. כותבת על מיניות אחרת. עוסקת בתקשורת, בזוגיות ובחיבור לגוף. מטפלת זוגית. מנחת מעגלי נשים ובני נוער למיניות מיטיבה וקשובה.