תקלות מופלאות

זוכרים את הטור שלי משבוע שעבר? על החופשה המשפחתית ביוון? אז איך ששלחתי את הטור, הגיעה עמלי, אהובתי שתחיה, וסיפרה לי שהיא ראתה כמה שאני מאושר אז היא החליטה “להגזים” עלינו ודחתה ביומיים את החזרה שלנו לארץ. הודעה שהיתה מאוד משמחת, אך גם מאוד מבלבלת. שוב אני יוצא מגבולות התוכנית, מגבולות המוכר והנוח. (אני מת על זה – וגם טיפ טיפה סולד מזה).

כך או כך, זה היה מופלא, והרווחנו עוד יומיים של כיף חיים על חופים כה יפים ואוכל ממש טעים והיינו כבר ממש ממש ממש מוכנים לחזור הביתה. זהו, מיצינו.

ואז… עוד תפנית בעלילה! עמלי מגיעה אלי נסערת ומספרת לי שהכרטיסים שלנו היו לאתמול. פיספסנו קצת את הטיסה שלנו.

ואני בחצי יאוש אומר: “הכל לטובה, נחפש טיסה אחרת”.

אממה? אנחנו בשיא השיאים של העונה והכרטיס שניתן לקנות הוא ב – 1300 דולר, וגם ככה רק ב–31.8 כי עכשיו כולם רוצים לחזור הביתה.

אני מספר את זה לבתי אליס, המתרגשת מהחזרה הצפויה, והיא פוצת בבכי כי היא כבר מתגעגעת לאמא שלה.

עמלי נורא מצטערת ומתביישת בצד על הטעות הראשונה שעשתה בחייה (בדוק), אומי הקטנטונת רואה את שתיהן ומתחילה גם היא לבכות. השמיים בחוץ הופכים אפורים במהירות שיא, ואז שחורים. ופתאום מתחילים רעמים, חזקים ביותר, כאילו זאוס בעצמו יושב שם על הגג וקולט שיש פה טרגדיה יוונית טובה. ברקים קיצוניים קורעים את השמיים וברגע אחד נראה שהחלום הופך לסיוט.

אבל. למזלי לפני דקה שלחתי את אחד הטורים המשמעותיים שכתבתי ובו דיברתי על איך אני תמיד בוחר לראות את חצי הכוס המלאה…

הושבתי את כל המשפחה ביחד והקראתי להם את מה שכתבתי.

כשסיימתי, היה בחדר שקט, כמה דמעות, משהו בין התרגשות לעצב וקצת תסכול. והחלטנו כמשפחה אחת שאנחנו בוחרים להסתכל על חצי הכוס המלאה.

ונזכרתי שאליס פעם אמרה את המשפט הכי פשוט ומדויק:

“אתה עצוב? תאכל גלידה! וזה כבר יעבור מעצמו” (אצלי זה עובד טוב עם סטייק וסלט קטן קטן). מיד השתמשתי בצ׳יט הזה מולה

וכמובן שזה עבד. כשיצאנו מהחדר אליס הניחה אצלי ביד מכתב קטן וביקשה ממני לקרוא. במכתב היה כתוב: ״אני בוחרת להיות מאושרת, אבא״. וזה כמובן היה הרגע שבו התחלתי לבכות אבל מרוב אושר. הבנתי שיש סיכוי שהצלחתי גם אני, כמו אבא שלי, להעביר לבנות שלי את מהות העניין: להיות מאושר זו בחירה!

נסענו לאתונה, בניסיון למצוא טיסות קרובות יותר לארץ ובאתונה תפס אותנו גשם שלא היה מבייש את המונסון, האבא מתאילנד. אבל בשלב הזה שום דבר כבר לא יכול היה לשבור אותנו. הלכנו לבריכה, ראינו סרטים ויצאנו לאכול, ואפילו מצאנו לנו טיסה ליומיים אחר כך. אמנם דרך סנטוריני, ואמנם טיסה של 10 שעות במקום שעה וחצי. אבל את השיעור שלנו כבר אף אחד לא ייקח מאיתנו! אז היום נכין לנו סלט, כי נורא חם בחוץ, אבל בשביל הצ׳יט של האושר שלי, נכין אותו עם סטייק.

סטייק עם סלט קטן קטן

סטייק

נבקש מהקצב נתח סינטה הכי משוייש שיש לו.
ושיפרוס אותו בעובי של סנטימטר אחד.
החיתוך נקרא מינוט על שם מינוט סטייק (סטייק בדקה).
את הסטייק נצלה על מחבת/פלאנצ’ה, כל צד במשך דקה,
עם שמן זית ומלח אטלנטי.

סלט

• שומר
• מלפפון
• בצל סגול
• צ׳ילי אדום
• כוסברה
  
  לחתוך דק דק את הכל ולשים בקערה.

רוטב

• ליים שלם
• כף רוטב דגים
• חצי כפית מלח
• כף דבש
• שתי כפות שמן זית

מערבבים יחד את החומרים עד שיתאחדו.
חותכים את הסטייק דק דק ומוסיפים לסלט.

לזלף את הרוטב מלמעלה, לערבב טוב ולפזר מלמעלה בוטנים קלויים וטחונים בשביל הכיף.
כשאני רוצה לעבוד מעט ולשמח הרבה – זאת הארוחה.
תודה למי ששלח לי צילומים של המתכונים הקודמים.
אלופים אתם!
אל תפסיקו.

בתיאבון!