לפני כמה ימים, מישהו שאני לא מכיר בירך אותי בסופרמרקט ושאל “נו, איך בילית את החג?” ניסיתי להריץ במוחי במהירות את חגי היהודים, שאותם אני זוכר בעיקר בזכות העובדה שלילדה יש חופש ואני יכול לישון כמו בנאדם. בסוף נכנעתי. הוא נראה מאוכזב…
רטרו־מאניה, רחובות ריקים, חנויות סגורות, אנשים מקסימים, תיירות במשבר, עצים נופלים, מוזיקה נפלאה, התעוררות דתית, עליה במשקל ועליה בקריאה. סקוטלנד באביב 2022 מתאוששת מהקורונה והסופות ומנסה להתארגן לקראת עתיד טוב יותר
בנימין נתניהו חתם על הסכם מושחר עם חברת פייזר והוציא לדרך את הניסוי הגדול; יאיר לפיד חתם על הסכם מושחר עם מדינת אויב והוציא לפועל את הסכם הגז הישראלי-לבנוני. הכנסת והאזרחים נשארים מאחור, נטולי קול והשפעה
“תתקדמו”, אומרים למי שמתעקש לחשוף את האמת על תקופת הקורונה. “תתקדמו”, נוזפים במי שמבקש ועדת חקירה ממלכתית. ד”ר יואב יחזקאלי, ממתנגדי המדיניות הקטלנית בזמן המגפה, סוגר חשבון
המלחמה באוקראינה לא תיפסק בדרכי מו”מ ופשרה, כי היא טובה לפוטין וטובה לאמריקה. למי היא לא טובה? לתושבי אוקראינה ול-50 מיליון תושבי הארצות העניות שהצטרפו השנה למעגל התת-תזונה, בגלל הפגיעה באספקת המזון שלהם. אבל התקשורת בארץ ובעולם המערבי בוחרת בסיפורי וולט דיסני של שחור נגד לבן
במאמרו המיתולוגי “פטמת הזכוכית” קטל הסופר הארלן ג’יי אליסון את הטלוויזיה באשר היא. בועז כהן חוזר אל הטענות של אליסון שתיעב את הטלוויזיה וראה בה איום קיומי ומשיב לו ממעמקי המאה ה־21