מגע ידו של גאון
נזכרתי השבוע בלהקת בלונדי. לא היתה לזה סיבה מיוחדת, חוץ מהעובדה שראיתי את התקליט באוסף שלי, וחייכתי לעצמי בסלחנות. נזכרתי איך בימי התיכון הסתרתי בארון את התקליט השלישי של דבי הארי וחבורת הבחורים שלה. הימים ימי סוף הסבנטיז ואני נער ביישן, מופנם, מסתגר וגם קצת מתנשא ששומע באך ופרוגרסיב וג’אז ואלקטרוניקה גרמנית ולד זפלין וביטלס, וקצת לא ידעתי מה לעשות עם החבר’ה שיבואו ויגידו, אתה שומע בלונדי??? בלונדי??? זה פופ! פופ!!!
היו אלה שנים של דו אנד דונט: או שהיית בצד הנכון (רוקנרול, סרטי איכות אירופאיים, קפקא) או שהיית בצד המסחרי. היית פופ. ולהיות פופ זו היתה הפאדיחה של העולם. זה היה להשתייך…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית
מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון
תגובות