כשהאדמה נשמטת מתחת לרגלינו

אני זוכר שבחצר הבית של סבי וסבתי מצאתי יום אחד דלי פח גדול חלוד ומחורר בפינה נידחת ומוצלת. משהו שהמון זמן לא הזיזו אותו. הצטברו בו עלים שנרקבו, חרקים שנתקעו והלכו לעולמם ובסופו של דבר גם הם נרקבו, בתוספת כמויות לא מבוטלות של אבק שהגיע עם הרוחות. גשמים ירדו לאט לאט ולאורך שנים נוצרה בדלי אדמה. זו הייתה אדמה פוריה מאוד וכשהראיתי זאת לסבתי היא שמחה, נטלה מידיי את הדלי ופיזרה את האדמה המשובחת בין עציציי הגינה. אלה הגיבו בהתאם ובמאור עלים. זו היתה חוויה מכוננת עבורי – בפעם הראשונה ראיתי וחוויתי ממש איך נוצרת אדמה.

כעבור שנים, כשלמדתי את תורת הקרקע באוניברסיטת חיפה במסגרת לימודי התואר הראשון שלי, נחשפתי למחקר של חוקר קרקעות קנדי. הוא סיפר במאמר שלו שכאשר החל את המחקר הניח שהוא מכיר בערך 4% מהמיקרו–אורגניזמים השונים הנמצאים בקרקע. אבל בחלוף 20 שנות מחקר הוא הגיע למסקנה שהוא מכיר אפילו פחות מאחוז מהמיקרו–אורגניזמים הללו. במאמרו הוא כתב שאז הבין שרבים מתייחסים אל תהליך היווצרות האדמה כאל מובן מאליו, בעוד שהאמת היא שאנחנו כמעט לא יודעים על כך דבר.

לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית