זריחתה של השקיעה
אי היכולת לחולל שינוי ניכר באורחות חייהם של בני האדם וביחסם אל הכדור, הביאה את האיש הירוק להגר מישראל לניו זילנד הרחוקה. דווקא שם, רגע לפני שרכש חווה בת 180 דונם, הוא זכה להארה והבין שהשינוי כן מתחולל, רק לאט. הוא נענה לקריאת עצי הזית שלו במושב וחזר הביתה
לפני 20 שנה הייתי כל כך מיואש שהחלטתי להסתלק מהארץ. מהלך לא קל למי שהוא נכד לחלוצים שהגיעו לכאן בעליה השלישית ובן להורים שנולדו כאן עוד לפני קום המדינה והשתתפו בכל מלחמותיה. ובכל זאת החלטתי לעזוב הכל. הסיבה שבגללה רציתי לברוח מכאן היתה כי לא הצלחתי לקדם כלום. הבנתי שאת תפיסת העולם שלי אני לא באמת מצליח ליישם.
סיימתי תואר שני בטכניון בתכנון ערים, עבדתי כרכז סביבה וקהילה בצפון מטעם ארגון שתי”ל (שירות תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חברתי) ארגון שמטרתו לחזק את הדמוקרטיה בארץ. התפיסה אומרת שדמוקרטיה היא שלטון הרוב תוך התחשבות במיעוט והיות וישראל היא פסיפס אנושי עשיר ומגוון חשוב שכל הקולות ישמעו. ליוויתי אז קבוצה של מיעוט נרדף באותם הימים – אנשים שהסביבה חשובה להם. בכל יום נתקלתי במקרים רבים של רוע, טיפשות, חוסר מודעות ואטימות של גורמי ממסד שונים. מקום העבודה השני שלי היה מרכז השל – המרכז הישראלי לקידום ופיתוח חשיבה סביבתית…
תגובות