הדב כבר לא בטוב

מרצו פאצו marzo pazzo באיטלקית מרץ המשוגע לרוב בהקשר של מזג האוויר. מזמן כבר הבנתי שאני כבן אנוש מחובר כאחד אל הטבע וכמו הטבע אל מזג האוויר, ואם כך אז נראה שבול עכשיו כשהגיע מרץ זה הזמן שלי להיות משוגע או מטורלל או מחורפן. סערה קשה עוברת כאן בחודשים האחרונים סערה שבאה לטרוף לנו את כל הקלפים מחדש ואולי אפילו להחליף את הקלפים בכלי משחק חדשים, הקטבים מתקטבים להם מקצה לקצה ויש אווירה חזקה מאוד של אור ואפלה גם יחד.

פגשתי את העצב האמיתי סביב הידיעה שהרוע המוחלט אכן קיים בעולם. איבדתי את התמימות ואת האמונה הבסיסית שלי: ״תהיה טוב ויהיה טוב״, ואז הגיע הקושי שבא להזכיר לנו שצרות מגיעות בצרורות – אבא שלי האהוב יצא לטיול בין חיים למוות ואז ערני שלי חברי הטוב מכולם יצא גם הוא לאותו טיול, רק שהטיול שלו גם גבה מחיר גדול והוא עדיין ארוך ומייגע. ואז חברי הדוב הגדול עם עניינים בלב.

בקיצור, קושי בריאותי אמיתי ועם כל זה להחזיק במשפחה ובעסקים שזה כשלעצמו משימה.

ולהיום לכבוד כתיבת הטור הראשון שלי מאז אוקטובר קיבלתי במתנה חום 40 מעלות בשביל שאצליח להזות כמו שצריך. האמת שכנראה זה בדיוק מה שהייתי צריך, בשביל לזכור להודות על המובן מאליו שהוא בכלל בכלל לא מובן מאליו. וזה כל כך מעצבן שלמרות שתמיד אומרים באגביות כזאת שהעיקר הבריאות אני לא מצליח לשמור על האמת הפשוטה הזאת, ואני חושב שיש כאן שיעור מגה חשוב לכולנו.

יש המון המון טוב והמון על מה להודות בדרך על הקשיים והעלבונות וכדאי ורצוי שניתן לכל אחד ואחת מהן את ההכרה ואת תשומת הלב, ונודה על כל מה שמגיע, כי כל מה שבא זה החיים עצמם.

אז מה נשאר לנו כבר להגיד, חוץ משברור שאיכשהו הסיפור הזה עוד יביא אתו משהו טוב, ונזכור שאחינו היהודים ציוו לנו להרבות בשמחה עם בוא אדר, והשנה אפילו הביאו לנו שניים כאלו וכך יש את פורים שמתחבר שוב למרצו פאצו כי בעזרת מטאפורות וסמלים קל לנו יותר להזדהות, להתחבר ואפילו להבין – שאנחנו חלק מתוכנית הרבה יותר גדולה של העולם.

התקווה שלי היא, שנצליח לאחוז ברגעים הטובים, הפשוטים והרגילים לכאורה, ונדע בזמן אמת לעצור ולהגיד עליהם תודה, אבל תודה אמיתית ועמוקה ונזכור שבכל רגע עשויה להגיע לה סערה, שתנסה לסחוף אותנו לטיולים שאולי לא נרצה לצאת אליהם. שם בנקודה הזאת נמצא את עוגני הנפש הכי חזקים שלנו כי ככה יוצאים גדולים מזמנים חשוכים.

ולכבוד פורים בא לי שנהפוך פרנצ’ טוסט ליאמן טוסט, יעני טוסט תימני, ונהפוך אותו ממתוק למלוח, ונגזים אותו עם רוטב של גבינה כחולה – וכל זה בשביל שיהיה טעים מוגזם.

טוב??? טוווב!

יאמן טוסט

לחם לבן – פרוסה עבה – אני מעדיף מקובנה שזה החלה התימנית

נטבול אותה בבלילה של:

• 2 ביצים

• קורט מלח

• שתי כפות שמנת מתוקה

עד שנספג היטב

נעלה על מחבת חמה ונצרוב עד שצד אחד מוכן

נהפוך ונגרד מעל הצד המוכן גבינה מלוחה וגבינה צהובה, 50 גרם מכל אחת

ונהפוך על המחבת לקבלת התכה של הגבינות.

בשלב הזה נצרוב על המחבת גם עגבניות שרי עם קצת מלח.

במחבת שניה נכין ביצת עין מושלמת ובדקה האחרונה על האש נוסיף עלי תרד תורכי וקצת מלח.

רוטב גבינה כחולה:

• 50 גרם גבינה כחולה

• 100 גרם שמנת

• מיץ מחצי לימון סחוט

• קורט מלח

לבשל עד שמצטמצם למרקם שבא לכם.

שלב אחרון הוא שלב ההרכבה:

צלחת, טוסט

ביצת עין תרד עגבניות

ונבזוק מלמעלה רוטב בנדיבות

תהנו ממש.

ויש מצב שכדאי לנו לפתוח היאחזות קטנה על אדמת באדולינה שתשאיר לנו פיסה קטנה של תקווה לאושר ושפיות. והלוואי שיחזרו כבר כולם ושנמצא את הכוח שבחמלה.