אקדח שמופיע במערכה הראשונה
התבוננות בחבורת האבות שאוספים את הילדים מבית הספר בימי שישי מגלה מעל לכל ספק - אפוקליפסה הפכה למוצר צריכה ולסמל סטטוס
יש לי ריטואל קבוע. יום שישי, צהריים, איסוף הילדים מבית הספר. כמו כל ריטואל, הוא מתחיל מאיזה צורך פונקציונלי אבל לאט לאט הופך למרחב עם משמעויות ואינטרקציות ותפקידים ואווירה. בכל שישי, בצהריים, אוספים את הילדים מבית הספר. מה שונה איסוף ביום שישי מאיסוף בסוף כל יום רגיל? שוני אחד גדול – מגיעים הרבה יותר אבות. וגברים – אם נותנים להם – הם כבר מכניסים לתוך הריטואל את הכל. כי יום שישי מלמד מי אתה.
מי בכלל סופר בעולם את יום שישי, שהרי אתה גלובלי ועובד עם שווקים בינלאומיים, אז יום שישי הוא יום עבודה רגיל לגמרי ואתה עמוס מאד…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
תגובות