loader image

שקט שניה בבקשה

הסטטיסטיקה מראה כי למעשה חמישים אחוז מהמוזיקאים מצהירים שהם סובלים מבעיות שמיעה. האחרים כנראה לא מודעים לזה, או שהם מעדיפים לא לספר על כך לכל העולם

כבר זמן רב שבמסיבת ריקודים, אם לוחשים סוד באוזן, אי אפשר לשמוע אותו. המוזיקה היא בווליום כל כך גבוה עד שבמשך כמה שעות טובות אחר כך האוזניים צוללות ומצלצלות כאילו השתתפנו במטווח ללא אטמי אוזניים. אולי צריך מעכשיו לשיר: “לי באוזן את צועקת סוד,” וגם אז לא בטוח שאני אצליח לשמוע אותו או להבין מה היא רצתה לומר לי. אחרי המסיבה כאבו לנו כל כך האוזניים שלא ממש הצלחנו לדבר ולמחרת כבר לא זכרנו על מה רצינו לדבר. כמה מצער, אירועים משמחים כמו מפגשים עם חברים ומסיבות נהיו לפיגועי רעש.

רמת הדציבלים הגבוהה פוגעת בשמיעה בצורה בלתי הפיכה, ולא הרבה אנשים יודעים את זה…


לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית

כתבות שאולי יעניינו אותך

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

תסתכלו לנו בעיניים

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

קורבנות ללא פנים

איש מהם לא היה "מתנגד חיסונים", להפך. אבל מרגע שנפגעו קשות מתכשיר פייזר וחייהם נהרסו, הם גילו שלכל הסבל הפיזי והנפשי נוספו סנקציות חברתיות חמורות: רופאים נזפו בהם שוב ושוב וביטלו את תלונותיהם, בני משפחה פנו נגדם והמערכת הציבורית הפקירה אותם. הבושה והפחד של הנפגעים כה עמוקים, ששלושה מתוך ארבעת המרואיינים בכתבה ביקשו לשמור על עילום שם. לפי הנתונים המאוד חלקיים בידינו, סיפוריהם מייצגים עוד מאות אלפי אנשים בישראל

איש מהם לא היה “מתנגד חיסונים” אבל מרגע שנפגעו קשות מתכשיר פייזר חייהם נהרסו, ולסבל הפיזי והנפשי שלהם נוספו סנקציות חברתיות חמורות. מרווה קובי בראיון עם 4 נפגעי חיסון

״אנחנו לא צריכים חוק אקלים, אבל אם נגזר עלינו, לפחות שיהיה חכם ולטובתנו״

יונתן דובי הוא פרופסור מן המניין בבית הספר לאקלים של אוניברסיטת בן-גוריון. בראיון לבראשית הוא מסביר למה אין מקום להיסטריית ההתחממות הגלובלית, טוען שהתקשורת נגועה בבורות קולוסאלית, שכמות תופעות הטבע הקיצוניות על הפלנטה ירדה בעשורים האחרונים, שהמעבר לאנרגיה סולרית מתרחב בעיקר בגלל לובינג של היצרנים למרות שהיא עדיין לא בשלה להחליף את התשתיות הקיימות ואולי לעולם לא תהיה, ומבקש מהורים לקחת אחריות ולהגן על ילדיהם מפני פיתוח חרדות שווא

אפרת פניגזון בראיון מיוחד עם פרופסור יונתן דובי, האיש שמשבר האקלים גורם לו לצחוק ולבכות גם יחד. צפו בראיון המלא

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]