התקווה והפיזור
זו תקופה של סופים וסיומים, ברמה הקולקטיבית וגם האישית. טור פרידה זמני
מערכות יחסים הן דבר מורכב לאללה, יודעים כל דרדק ודרדקים. כמה שאנחנו נכספים אליהן ככה הן עולות לנו על העצבים ומשגעות אותנו, ולא צריך להתפלא בכלל שאחת הפנטזיות האנושיות הכי ותיקות ויציבות היא האי הבודד. להיות לבד, רחוק מאנשים אחרים, מוקף טבע – מה יש לומר. אתם מרגישים את המוזיקה רק מהמילים האלה. ככה זה בני אדם ודברים של בני אדם: זה נערג ובלתי נסבל בעת ובעונה אחת, וזו עסקת החבילה ואין אחרת. זה מה יש. קח או לך זה לא משנה: תחזור שבוע הבא, או שנה הבאה, וזה יהיה בדיוק אותו הדבר.
כמה שאנחנו רוצים וצריכים להיות במערכות יחסים שונות, תמיד יש בהן איזה אלמנט חייזרי: כמה קל לעורר בנו תגובה של תדהמה – מה, הוא משוגע? מה, היא משוגעת? וסתם בענייני יומיום רגילים לגמרי. כמו חלונות שנעים על המסילה שלהם פתוח וסגור, אנחנו רוצים לדעת בדיוק איפה אנחנו ואיפה יהיה הזולת בכל רגע נתון, תודה רבה. רק את האמת הוודאית של הכל אנחנו מכחישים בעוצמה רבה…
תגובות