קציצת דובים

החופש הגדול כבר כאן, עכשיו אמצע אוגוסט, והזמן העמוס ביותר בחיי:   עובד על חמישה פרויקטים בו זמנית ומרגיש בערך כמו קציצת דגים.

עוד רגע אני פותח את רומיה – בר יין ומסעדה חדשה (בהצלחה שיהיה לי!) וגם החלטתי ברוב חוכמתי שזה הזמן לנסוע לחופשה עם אישתי ושתי בנותיי. ועוד ליוון! אנחנו שבוע לפני, והלחץ עולה בצורה אקספוננציאלית, אני מתעורר כל לילה עם התקפי חרדה שמקצינים.

מה חשבת לעצמך פנדוש? מה, אתה ילד?? אתה עומד לפתוח מסעדהההה. חופשה?? עכשיו??? למה אתה לא לומד משנים קודמות, מהניסיון שלך??!

יש כל כך הרבה לעשות, ואתה מחליט לשבת על חוף ים, עם מים כחולים, צלולים. עכשיו? כשסוער מבחינה פוליטית ויוקר המחיה, והחום משאללה – כמה חם! ולהזכירך פנדה יקר, חמישה פרויקטים על הראש, אז מה קשור עכשיו לנסוע ליוון, ועוד עם הבנות?!

כיף, כיף איתן  וגם עם אשתי האהובה שתחיה, אבל איך חופש?! מה יהיה על כל הדברים החשובים שלנו? הרי אנחנו בשיא הלחץ. מה עכשיו בריכה? וטברנות? ומסעדות? למי יש זמן לחרא הזה ש…ממלא אותנו בהשראה ונותן לנו רגע לנשום? ועוד על אי! זה מעצבן שלאנשים שחיים על איים בדרך כלל אין שום בעיות, הכל טוב, הם לא עובדים על חמישה פרויקטים בו זמנית, ויוקר המחיה לא בראש מעייניהם, והחופש הגדול – נראה שאלה הם פשוט החיים פה, חופש גדול אחד וארוך, וכולם נינוחים.

ממש מעצבן!

אומרים שסטרס הורג אותנו לאט לאט אבל מהר… איך לא נהיה בסטרס כשאנחנו עושים שטויות כמו להחליט לעצור באמצע שיא העשייה? איך? ואיך הסטרס ישתחרר כשאני יושב לי על החוף ביוון ושותה לי אוזו עם קרח וכמה טיפות של מים? ועל יד, איזו צלחת ברבוניות, סקורדליה, פאבה, סלט יווני ועוד מיליון מאכלים טעימים? איך? ואני בטח גם אשב לי בים ואנוח, פשוט אנוח, ככה בלי דאגות, רגוע, נינוח וסבלני, סתם איש משפחה שנהנה מהחיים, ומחייך בנחת כשהוא צופה במשפחתו משתכשכת לה בהנאה בבריכה. 

אוי יוון, יוון בלבלת אותי לגמרי… כמה אושר וכמה כיף מחכה לי, להיות בחופש הגדול של החיים ובגיל ארבעים! הלוואי שאזכור גם בשנה הבאה לצאת לחופש בדיוק כשהכל יהיה הכי לחוץ וייראה לי בלתי אפשרי.

כמה נכון פשוט לעצור הכל ולרגע לנשום.

קציצות דגים

להכנת הקציצות (בערך 30 קציצות של 33 גרם):
800 גרם דג בורי ים, חתוך קטן קטן
200 גרם בצל סגול חתוך עוד יותר קטן קטן
50 גרם כוסברה חתוך הכי קטן קטן
50 גרם פטרוזיליה חתוך קטנטן קטנטן
5 גרם נענע יבשה
5 גרם פפריקה מעושנת
5 גרם מלח
20 גרם לימון כבוש טחון
100 גרם פירורי לחם
ביצה אחת
כפית אבקת אפייה לאוורור מקסימלי

מערבבים הכל יחד ומכניסים למקרר בזמן שמכינים את הרוטב

הרוטב
בואו נבנה אותו שלב אחר שלב:
מחבת גדולה – אש קטנה
100 גרם שמן זית
כף פפריקה מתוקה
כף פפריקה מעושנת
בצל אחד שחתוך לרצועות (סהרונים)
שלוש שיני שום פרוסות דק דק
300 גרם מנגולד
300 גרם תרד חתוך לרצועות
200 גרם חומוסים – אפשר מקופסת שימורים
לאחר שטיפה מקסימלית או קפוא לאחר הפשרה,
או למרחיקי לכת:
חומוס יבש לאחר השרייה של 12 שעות ואז בישול של עוד 4 שעות.

בישול
נתחיל לטגן את החלקים הלבנים של המנגולד ואת הבצל,
אחרי הזהבה שלהם נוסיף את החלקים הירוקים.
נבשל הכל יחד במשך 15 דקות ונוסיף ליטר וחצי של מים.
נוציא את הדגים מהמקרר ונכדרר לכדורים של 30 גרם.
כשהמים רותחים, נכניס את הכדורים לרוטב ונבשל עוד 20 דקות,
עם מכסה.
נוסיף עוד כף של מלח נערבב,
נטעם ונתקן טעמים לפי איך שנרגיש.
מומלץ להוסיף פלפל ירוק חריף ולקשט מלמעלה,
עם כוסברה ופטרוזיליה – למי שאוהב/ת.

*ולא פחות חשוב לצלם ולתייג, אחרת איך נשוויץ…? יאסו עליכן ותשברו בסוף צלחת בשבילי,
ואם ממש בא לכן תקראו עתידות בבוזוקי.


אהבתם את הכתבה? הצטרפו לבראשית וביחד נחזיר את השפיות והאמת למיינסטרים (חודש ניסיון מתנה!)

מה זה עיתון בראשית?
עיתון בראשית קם בתחילת שנת 2022 במטרה ליצור תקשורת ששמה את האדם הקטן במרכז התמונה. העיתון אסף תחתיו חבורה של אנשי תקשורת שהתייאשו מאמצעי התקשורת הקיימים אחרי שהבינו שהם אינם קיימים בשביל לשרת אותנו, אלא את בעלי הכסף וההשפעה. לעיתון אין משקיעים גדולים או מפרסמים שאומרים לו מה להגיד (ומה לא) והוא נתמך לחלוטין על הקוראים והתומכים שלו.

כתבות שאולי יעניינו אותך

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

האיש שהחליט לאתחל את העולם

ניב עמיר נסע לאוסטרליה אחרי הצבא, נשא שם אישה, הפך לאבא ואיש עסקים מצליח ונינוח, עד שיום אחד הכה בו רעיון: הוא חייב לעזוב הכל ולארגן בישראל כנס התעוררות בינלאומי ענק. וזה הצליח מעל למשוער, למעט פרט אחד קטן – שנייה אחרי שהוא נחת כאן פרצה הקורונה והכל בוטל. אבל את התנופה שלו כבר היה מאוחר לעצור, וכך קם ארגון "ביחד", שבונה מהיסוד תשתיות קהילתיות של חינוך, בריאות כלכלה ועסקים. הם מקימים גם ישוב חדש בדרום, ומטבע קהילתי דיגיטלי

ניב עמיר נסע לאוסטרליה אחרי הצבא, נשא שם אישה, הפך לאבא ואיש עסקים מצליח ונינוח, עד שיום אחד הכה בו רעיון: הוא חייב לעזוב הכל ולארגן בישראל כנס התעוררות בינלאומי ענק. וזה הצליח מעל למשוער, למעט פרט אחד קטן – שנייה אחרי שהוא נחת כאן פרצה הקורונה והכל בוטל. אבל את התנופה שלו כבר היה מאוחר לעצור, וכך קם ארגון “ביחד”, שבונה מהיסוד תשתיות קהילתיות של חינוך, בריאות כלכלה ועסקים. הם מקימים גם ישוב חדש בדרום, ומטבע קהילתי דיגיטלי

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]