אדם חוזר וקציר יומו צנוע הוא ודל ועל גבו צרות החול עומסות לו כמגדל. ולפניו רואה פתאום את שתי עיניה של אשתו מביטות עליו ואומרות: אתה זוכר שאתה תורן מחר ב"נשק וסע"? אדם אוכל את החביתה שלפניו ויודע שגם אם ינסה שלא, המחר יבוא. "נשק וסע"- המיזם שבו הורים מתנדבים באים בבוקר לבית הספר ועוזרים לילדים לרדת מהמכונית של ההורים, לעזור להם עם התיק ולהביא אותם בבטחה למדרכה. כששמעתי עליו פעם ראשונה הזדעזעתי מהרעיון שאצטרך לתת נשיקה לילדים של אחרים אבל אז הבהירו לי שלא, שזה סתם שם. המשימה היא אחרת לגמרי. ונתנו בי מבט שנותנים לאיש עם בעיה. והתברר לי באמת שיש לזה מלא שמות אחרים, כמו "אור ירוק" או "סע לשלום" ובקיצור זו הדרך הכאילו שובבית להגיד לילד – יאללה, סע.
אדם עומד בתחילת יומו על מדרכה ליד בית ספר, לבוש בווסט צהוב והוא הבל- בוי של בית הספר. לידך עומדים קבוצת ההורים שסונג'רו גם הם לאירוע הזה. על הבוקר אתם נאספים, השומר של בית הספר נותן לכם ווסטים צהובים מתוך שקית ורודה של רמי לוי. נעמדים זו ליד זה עם שמחת חיים של חיילים בתחנת אוטובוס ביום ראשון. אין הרבה דיבורים ביניכם כי אין מילים. נעמדים עם המבט אל הכביש בדריכות עמומה, מחכים לטור המכוניות שהולך להיערם ובתוכו ילדים במושב האחורי כשבקדמי יושב הורה שנותן לכם מבט של – קחו אותם.