באחת הסצינות בסדרת הטלוויזיה "הכתר", ניצבת אליזבת מלכת אנגליה מול אמה ומתריסה נגדה בזעם כי החינוך שקיבלה מהמורה הפרטי שלה – שעסק כולו בשינון חוקי המדינה והדרך לניהולה וזנח לחלוטין לימודי יסוד במדעים – הוא פשע של ממש. הסצינה חושפת את מלכת אנגליה במלוא מחלצותיה וכוחה כשהיא ניצבת למול בורותה בתחומי החיים הבסיסיים ביותר – פיזיקה, מתמטיקה ומדעים.
ומי מאיתנו יכולה לומר באופן ברור וחד משמעי שאהבה את בית הספר בילדותה? מעטות ומעטים, כלשון הבדיחה העצובה: "מכירים את הדברים הקטנים שמאבדים בבית ספר? עיפרון, מחק, סרגל, שמחת החיים…" גם המחזאי ג'ורג' ברנרד שו כתב פעם בהקשר זה על עצמו…