ראש מועצת קצרין לא מרחם על ילדי הגן
קבוצת הורים מקצרין רצתה חינוך אחר לילדיה. הם יזמו הקמת פארק חינוכי שישחרר את הילדים הלכודים בבתים ויאפשר להם למידה פתוחה ונושמת בטבע. מועצת קצרין הכריזה עליהם מלחמת חורמה ונאבקת בהם כאילו היו גוף עוין ומסוכן שבא לחסלה.
פתרון חלופי לבית הספר – זה בסך הכל מה שביקשה קבוצת הורים מקצרין ומרמת הגולן לייסד עבור ילדיהם. הם חיפשו מענה חברתי וחינוכי חדש עבור הילדים שיושבים בבית כבר שנה וחצי ואף יותר, מאז תחילת הקורונה. נפגשו, התחילו לגלגל רעיונות כיצד לספק לילדיהם מסגרת חברתית חינוכית שתחליף את בית הספר. בתחילת הדרך דובר על 150 משפחות, בהמשך המספר צמח והגיע ל- 200 משפחות מרמת הגולן, שילדיהן בעצם למדו כבר תקופה בבתים.
חלק מאותן משפחות חשו כבר לפני הקורונה שמערכת החינוך אינה מספקת לילדים מסגרת חינוכית מהסוג שהם היו רוצים לראות. בעידן הקורונה הכל החריף והסלים וההורים חשו שהם לא מוכנים לשלוח עוד את הילדים לבית הספר. הם מאסו בשיטות ההוראה הקונבנציונליות, בצפיפות הילדים בכיתות…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית

מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון

פתרון חלופי לבית הספר – זה בסך הכל מה שביקשה קבוצת הורים מקצרין ומרמת הגולן לייסד עבור ילדיהם. הם חיפשו מענה חברתי וחינוכי חדש עבור הילדים שיושבים בבית כבר שנה וחצי ואף יותר, מאז תחילת הקורונה. נפגשו, התחילו לגלגל רעיונות כיצד לספק לילדיהם מסגרת חברתית חינוכית שתחליף את בית הספר. בתחילת הדרך דובר על 150 משפחות, בהמשך המספר צמח והגיע ל- 200 משפחות מרמת הגולן, שילדיהן בעצם למדו כבר תקופה בבתים.
חלק מאותן משפחות חשו כבר לפני הקורונה שמערכת החינוך אינה מספקת לילדים מסגרת חינוכית מהסוג שהם היו רוצים לראות. בעידן הקורונה הכל החריף והסלים וההורים חשו שהם לא מוכנים לשלוח עוד את הילדים לבית הספר. הם מאסו בשיטות ההוראה הקונבנציונליות, בצפיפות הילדים בכיתות, אבל הם מדגישים שתקופת הקורונה, עם השתת ההגבלות על בתי הספר – עם המסיכות, הבדיקות בבית הספר – היתה הקש ששבר אותם סופית. קבוצת ההורים הזו החליטה יחד להפסיק לשלוח את ילדיהם לבית הספר, עד שמערכת החינוך תספק לילדים תנאים הולמים שיניחו את דעת ההורים, ללמידה בבית הספר כפי שהם מפרשים את מטרתו המקורית – ללמד ולחנך.
באחד הימים הקרים והגשומים של השבועות האחרונים נכנסו ההורים והילדים שוב למבנה בפארק כמחסה מפני הגשם. לפתע הגיעה קבוצה של עובדים מהמועצה – מנהל המתנ”ס בקצרין, מנהל מחלקת החינוך, קצין הביטחון ועוד שלושה עוזרים
אבל מה שהתחיל כאירוע משמח ובשורה חדשה עבור לא מעט ילדים ומשפחות ולווה בתחילה בברכת מחלקת החינוך של קצרין, הפך אט אט לשדה קרב. ההורים מספרים על התעמרות מתמשכת של גורמים ממועצת קצרין בילדים ובהם, כולל הרמת קול וידיים, ומסע של הכפשה ואיומים נגד ההתארגנות שלהם. לדבריהם, מועצת קצרין יצאה נגדם בהכרזה שבה היא קובעת שההתארגנות אינה חוקית, ובימים אלה היא עושה הכל כדי למנוע מהם להגשים את מטרתם.
לפני כמה חודשים, בשלב ראשון, הגו ההורים התכנסות למידה ארעית בפארק בקצרין, “הפארק החינוכי”, שם הכינו עבור ילדיהם פעילויות שונות שיקדמו אותם בלמידה בצורה חווייתית. תוך ימים ספורים, ההודעות עברו בקבוצות, הורים רבים שמחו על הרעיון, ומיד נרשמו כ-70 ילדים להתארגנות. מספר המתעניינים באופן כללי הגיע לכ-150 ילדים, והיתה הערכה שיתכן שהמספרים יגיעו אף ל-200 ילדים מכלל רמת הגולן. הם יצאו לדרך, אופטימיים ומלאי התלהבות. הוקם מיזם לגיוס כספים על מנת לרכוש ציוד ולממן עלויות מבוגרים מלווים לילדים כנדרש על פי חוק.
במקביל, פנה אחד היזמים, תומי יאנקוביץ אל ראש מועצת קצרין, דמיטרי אפרצב, ושיתף אותו ביוזמה המדוברת. הוא הזמין את אפרצב לקחת חלק במיזם. ראש המועצה הביע שמחה על ההתארגנות ואף הפנה את יאנקוביץ אל מנהל מחלקת החינוך במועצת קצרין, צבי בודנהיימר. וכך כתב ראש המועצה לנציג ההורים: “אני מזמין אותך לפנות למנהל מחלקת חינוך, צבי בודנהיימר ולעניין אותו ואם הוא ימליץ על כך וימצא מתווה חוקי, אשמח לבדוק מה נוכל כרשות לעשות להצלחת הרעיון”. בהמשך, נפגש יאנקוביץ עם בודנהיימר, והיו דיונים כיצד לקדם את היוזמה, ואף נאמר ליאנקוביץ שכל עוד היוזמה היא חוקית, אין למועצה בעיה איתה והיא מקבלת את ברכתה.



מיזם הפארק החינוכי יצא לדרך. גיוס ההמונים היה מוצלח, וההדים היו חיוביים ביותר, עד הרגע שבו במחוז צפון של משרד החינוך לא אהבו את הרעיון שעשרות משפחות מושכות את ילדיהן ממערכת החינוך הרגילה הממוסדת. הגיעה פניה אל מועצת קצרין, לאגף החינוך, לשאול מה זה הדבר הזה ולמה הם מאפשרים לדבר הזה לקרות. מכאן ואילך, התהפכו הדעות האוהדות והחל מסע לטרפוד ההתארגנות של הפארק החינוכי. מצד אחד נאמר להורים לפתע שהאגף המשפטי בודק אם זה חוקי, ופנה לשם כך ליועץ המשפטי של המועצה. מצד שני, יצאו במקביל מכתבים להורים בקצרין ובסביבה שהודיעו להם כי ההתארגנות הזאת אינה חוקית. הם הזהירו את ההורים שרק מי שקיבל אישור לחינוך ביתי יכול להעדר מבית הספר.
האמהות החד הוריות החלו לקבל איומים שיוציאו מחזקתן את הילדים, אם הילדים שלהן לא יחזרו לבית הספר ואם הם ימשיכו לבקר בפארק החינוכי
ההורים טוענים שעל פי יעוץ משפטי שהם קיבלו, הקביעה של המועצה אינה מדויקת בלשון המעטה. החוק גורס כי להורים מותר לבחור מסגרת חינוכית אלטרנטיבית שמתאימה לילדיהם על פי תפיסת עולמם ועל פי האידיאולוגיה שלהם. במיזם הפארק החינוכי לא מדובר כלל על מסגרת של חינוך ביתי, אלא על מסגרת חינוכית אלטרנטיבית על בסיס אידיאולוגיה שונה מזו שאותה כופה מערכת החינוך המקומית. אבל מועצת קצרין, מטעמים השמורים עמה, חיזקה והגבירה את התנגדותה. נמסר למארגנים שהם בודקים את העניין משפטית. הבדיקה התארכה והתארכה וכאשר הגיע המענה לבסוף לאחר שבועות ארוכים, נאמר שוב להורים שההתארגנות לא חוקית. בנוסף, הגיעה גם דרישה תמוהה מההורים שהם עצמם יוכיחו כי הם אינם עוברים על החוק. תומי יאנקוביץ ושאר המארגנים נדהמו. “במקום שיוכיחו לנו את מה שהם טוענים – שמה שאנחנו עושים אינו חוקי (דבר שהוא בלתי אפשרי כמובן כי לא עשינו שום דבר לא חוקי), באו אנשי המועצה והתחילו לדרוש מאיתנו להוכיח שזה חוקי מה שאנחנו עושים”.
חודש ימים חלף מפתיחת הפעילות בפארק. הילדים וההורים מצאו את מקומם בתוך ההתארגנות החדשה, נפגשים ונהנים, לומדים ומשחקים, בחיק הטבע. לדברי ההורים, ניכר שיפור במצבם של הילדים והתקדמות בכל התחומים בהם התקיימו פעילויות בפארק. והמועצה בשלה. לא יקום ולא יהיה המיזם הזה. היא החלה מסלימה את הצעדים כנגד ההורים וילדיהם. בצמוד לפארק קיים מבנה ציבורי ותיק שהיה פתוח לציבור במשך עשר שנים. יש במבנה כמה חדרים, שירותים וכיורים, וההורים ראו בו פתרון מושלם עבור ילדי הפארק החינוכי – להסתתר מפני הגשם, ולאכסן את חפציהם. ככל הידוע לתומי יאנקוביץ וחבריו, המבנה הזה משמש בשנים האחרונות את תנועת הנוער בני עקיבא למשך שעות ספורות בודדות בשבוע, ובשאר הזמן, הוא היה פתוח וריק בכל שעות היממה. יזמי הפארק החינוכי ניקו את המבנה ואת השירותים והחלו להשתמש בו. כחודש לאחר חניכת הפארק החינוכי, הגיעו מדריכים של בני עקיבא למבנה ודרשו במפגיע מההורים ומהילדים להסתלק מהמקום. התפתח ויכוח וחברי התנועה הזמינו למקום ניידת משטרה. אבל לאחר שהשוטרים שמעו את כל הצדדים, הם קבעו שזה לא ענין למשטרה ועזבו את המקום מבלי להתערב.
באחד הימים הקרים והגשומים של השבועות האחרונים נכנסו ההורים והילדים שוב למבנה בפארק כמחסה מפני הגשם. לפתע הגיעה קבוצה של עובדים מהמועצה – מנהל המתנ”ס בקצרין, מנהל מחלקת החינוך, קצין הביטחון ועוד שלושה עוזרים. הם החלו לגעור בילדים שישבו על הרצפה, תלמידים בגילאי 3-15 שנים, שיעופו מהמבנה ויסתלקו משם. לדברי ההורים, בגסות ובאטימות שלא תתואר, הם כיבו את האורות במבנה, צעקו ומשכו אנשים וילדים החוצה, כולל שימוש באלימות. הורים שניסו להבין מה קורה, החלו לדבר על לבם של אנשי המועצה, ולשאול מדוע הם צועקים ומבהילים את הילדים, ושזה יכול לגרום להם לטראומה נפשית, שכן חלקם צעירים מאוד. ההורים סירבו לפנות את המבנה. המועצה אף הגדילה לעשות והזמינה משטרה, והמשטרה, שוב, קבעה כי אין חוקיות לפינוי. כל עוד המשטרה היתה במקום, אנשי המועצה נסוגו והחלו לעזוב את המקום. אבל ברגע שאנשי הפארק החינוכי יצאו מהמבנה, הובאו אליו מנעולנים, הם שברו והחליפו את המנעולים הישנים שלא היה בהם שימוש שנים, והתקינו מנעולים חדשים על מנת למנוע מההורים והילדים להיכנס למבנה הזה שוב.
בנוסף לכך, המועצה החלה להלך אימים על הורים מתוך ההתארגנות, ביניהם אימהות חד הוריות, שאינן נחשבות למשפחות בעלות גב חזק. האמהות החד הוריות החלו לקבל איומים שיוציאו מחזקתן את הילדים, אם הילדים שלהן לא יחזרו לבית הספר ואם הם ימשיכו לבקר בפארק החינוכי. מאז החלו האיומים הללו, מחצית מהילדים הוצאו מהפארק החינוכי על ידי האימהות החוששות שהמועצה תממש את האיומים הללו. כרגע ההתארגנות עומדת על מחצית מהילדים שנרשמו במקור.
מספר תומי יאנקוביץ: “המועצה ומערכת החינוך בשיתוף עם הקב”סים (קציני ביקור סדיר) ומחלקת הרווחה התחילו לעשות ממש קמפיין נגדנו ולאיים על הורים שהרווחה תוציא להם את הילדים מהבתים, שהם יהיו מועמדים למשפט ולכלא, יקבלו קנסות, ועוד כל מיני איומים על החלשים.”



ש. יש לך דיווחים מתועדים של הורים שאומרים לך שאיימו עליהם בהוצאת ילדים מהבית רק בגלל השתתפות במיזם החינוכי שלכם?
ת. כן, יש אצלנו אמא חד הורית עם ארבעה ילדים. היא אמרה לי במפורש שאיימו עליה מהמועצה שייקחו לה את הילדים אם היא תוציא אותם מהמסגרת הבית ספרית הרגילה. אמא אחרת אמרה לי בגילוי לב: “אני מאוד בעד הפארק החינוכי ואני מאוד רוצה את זה אבל אני בקושי גומרת את החודש. אין לי אפשרות ואנרגיה לרוץ איתם למשפטים ולדיונים ולוועדות, אני לא יכולה, פשוט לא יכולה לעמוד בזה ואף אחד לא מבטיח לי שלא אצטרך להילחם בשביל זה, אז אני פשוט מוותרת מראש.”
ש. מאז החל גל ההפחדה והאיומים הזה, כמה משפחות עזבו אתכם?
ת. לצערי, 50%. אני מבין אותם. העניין הוא כמה הם צריכים ויכולים להקריב בשביל המלחמה הזאת. זאת הבעיה, הם (המועצה, הרשויות) מנצלים את החולשה של ההורים. אל ההורים החזקים, גם ככה הם לא פונים בכלל, הם פונים אל החלשים, ושוברים אותם. הפארק החינוכי ממשך לפעול ללא תמיכה, ללא חסות, וללא מבנה ציבורי כשלהו שבו יוכלו הילדים להתפנות ולהשאיר את חפציהם. בימי גשם הילדים פשוט יושבים בבית ללא מעש. יאנקוביץ מסכם בכאב: “אנחנו עדיין מקווים שמשהו ישתנה. חשוב לנו שכל ההורים יבינו שהיוזמה הזאת חוקית לגמרי, יש לנו יועצת משפטית שאישרה לנו שהכל חוקי, ולא היתה למועצה שום סיבה אמיתית להתנהל מולנו ככה. הסיבה היחידה היא הפחד של מערכת החינוך שהפארק ימשוך ילדים החוצה מתוך המערכת הרגילה. מאותו מרגע הם פנו נגדנו. זה ממש לא תקין מה שקרה פה”.
ההורים המומים ופגועים עד עמקי נשמתם מההתנהלות של מועצת קצרין נגדם. הם בשלב של התלבטות, מטכסים יחד עיצה, בוחנים את המשך דרכם. אבל לפי שעה אין להם כל כוונה להרים ידיים.
(אי) תגובת המועצה
ב-31 במארס 2022 נשלחה אל דוברת מועצת קצרין, קרן אהרון ביתן, פנייה ובה השאלות הבאות:
בכתבה מסופר על התארגנות ההורים בפארק חינוכי, מדובר על ילדים שיושבים בבית כבר שנה וחצי. ההורים התארגנו כחוק, ואף ידעו את ראש המועצה על כך, הוא בירך על כך ואף הציע עזרה. אך לאחר שמחוז צפון של משרד החינוך הביע תרעומת על כך שהמועצה מאפשרת את המפגשים האלו בפארק, החלו לפנות את ההורים ואת הילדים בכוח ובאלימות ממבנה הסמוך לפארק, ובהמשך אף איימו על הורים שאם ימשיכו להיפגש עם הילדים בפארק הם ידאגו שייקחו מהם את הילדים שלהם.
אנו מבקשים תגובה מראש המועצה, דימטרי אפרצב, מדוע הוא נוקט צד נגד הפרויקט וקובע כי מדובר בהתארגנות לא חוקית של ההורים, בעוד שלהורים יש חוות דעת משפטית ולפיה ההתארגנות חוקית?
איך ראש המועצה מגיב על כך שאיימו על הורים שייקחו מהם את ילדיהם?
מהי תגובתו על תיאור של התנהלותם של אנשי המועצה כלפי הורים והילדים בצורה אלים?
נטען כי מנהל מחלקת החינוך, צבי בודנהיימר, שלח פקחים לפנות ילדים בצעקות ובאלימות, והזמין משטרה לפנות את ההורים והילדים מהמבנה הציבורי הצמוד לפארק. מהי תגובתו לכך?
איש מאנשי המועצה לא נענה לבקשה להתראיין לכתבה ועד להורדת הכתבה לדפוס, לא נמסרה תגובת הדוברת.
תגובות