הדברים הקטנים שמאבדים בבית ספר
באחת הסצינות בסדרת הטלוויזיה “הכתר”, ניצבת אליזבת מלכת אנגליה מול אמה ומתריסה נגדה בזעם כי החינוך שקיבלה מהמורה הפרטי שלה – שעסק כולו בשינון חוקי המדינה והדרך לניהולה וזנח לחלוטין לימודי יסוד במדעים – הוא פשע של ממש. הסצינה חושפת את מלכת אנגליה במלוא מחלצותיה וכוחה כשהיא ניצבת למול בורותה בתחומי החיים הבסיסיים ביותר – פיזיקה, מתמטיקה ומדעים.
ומי מאיתנו יכולה לומר באופן ברור וחד משמעי שאהבה את בית הספר בילדותה? מעטות ומעטים, כלשון הבדיחה העצובה: “מכירים את הדברים הקטנים שמאבדים בבית ספר? עיפרון, מחק, סרגל, שמחת החיים…” גם המחזאי ג’ורג’ ברנרד שו כתב פעם בהקשר זה על עצמו…
כתבה בלעדית למנויי בראשית
להמשך קריאה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
תגובות