בבוקר יום ראשון השבוע, קיבלו התלמידים הצעירים בבית הספר היסודי, בית חינוך אזורי בית יצחק, את איילת אריה, מורתם האהובה לחינוך גופני בקריאות שמחה, "איילת, את בטח שמחה בשבילנו עכשיו כי עכשיו כבר לא צריך לעטות מסיכה." אריה, 45, שמאז יולי האחרון העזה לקרוא תיגר בבית הספר ובכלל על חובת עטיית המסיכות, התרגשה.
היא תושבת חדרה ואם לשני בנים בני 12 ו-15 ומגדירה את עצמה דווקא כאדם צייתן בדרך כלל. "בתחילת המגיפה מילאתי פחות או יותר אחרי ההנחיות, האמנתי למדינה שלי, אבל לאט לאט משהו לא היה לי שקט.". היא התחילה לקרוא לדבריה מידע שהופץ ברשת – בעיקר מהרופאים שניהלו את המגיפה…