איילת לא מתבלבלת 

איילת אריה, מורה בבית יצחק, מתעקשת כבר שנתיים להגן על הילדים

בבוקר יום ראשון השבוע, קיבלו התלמידים הצעירים בבית הספר היסודי, בית חינוך אזורי בית יצחק, את איילת אריה, מורתם האהובה לחינוך גופני בקריאות שמחה, “איילת, את בטח שמחה בשבילנו עכשיו כי עכשיו כבר לא צריך לעטות מסיכה.” אריה, 45, שמאז יולי האחרון העזה לקרוא תיגר בבית הספר ובכלל על חובת עטיית המסיכות, התרגשה.   

היא תושבת חדרה ואם לשני בנים בני  12 ו-15 ומגדירה את עצמה דווקא כאדם צייתן בדרך כלל. “בתחילת המגיפה מילאתי פחות או יותר אחרי ההנחיות, האמנתי למדינה שלי, אבל לאט לאט משהו לא היה לי שקט.”. היא התחילה לקרוא לדבריה מידע שהופץ ברשת – בעיקר מהרופאים שניהלו את המגיפה…



תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.

מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?

טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

לוגו

כתבות שאולי יעניינו אותך

הייתי שמח לזרוק את המסכה, אבל אני לא מוצא אותה

ההחלטה על ביטול חובת המסיכות החל מתחילת השבוע הזה לא עוררה בי שום שמחה. אפילו להפך, זה רק עצוב ומדכדך בעיניי. בתחילת העידן הקובידי עדיין היתה לי מסיכה. בשבועות הראשונים עטיתי אותה במקומות ציבוריים לאו דווקא מתוך שכנוע עמוק, אבל הכל היה מטורלל ומבוהל…

הניו יורק טיימס: המסיכות היו בלוף

רגע לפני פורים, מחקר מעמיק שפורסם בלב התקשורת הממוסדת קובע חד משמעית: המסיכות מעולם לא הועילו במניעת הדבקה, וההתעקשות עליהן הפכה את המדע לדת

רגע לפני פורים, מחקר מעמיק שפורסם בלב התקשורת הממוסדת קובע חד משמעית: המסיכות מעולם לא הועילו במניעת הדבקה, וההתעקשות עליהן הפכה את המדע לדת

מקריבים את הילד למוֹלך

מטריד לחשוב כמה אנרגיה נדרשת כדי לשכנע אנשים לא להקריב את ילדיהם. מטריד לחשוב כמה פופולרי יכול להיות מנהג שכזה, כדי לשרוד דורות ארוכים למרות האיסור המפורש

מטריד לחשוב כמה אנרגיה נדרשת כדי לשכנע אנשים לא להקריב את ילדיהם. מטריד לחשוב כמה פופולרי יכול להיות מנהג שכזה, כדי לשרוד דורות ארוכים למרות האיסור המפורש

מחאת המשאיות השקופות

זה התחיל בקנדה, המשיך באוסטרליה, בישראל וברבות ממדינות אירופה. עשרות אלפי משאיות בשיירות מחאה ענקיות ברחבי העולם. קנדה הפכה למשך שבועות ספורים לדיקטטורה דכאנית והתקשורת העולמית התעלמה. עכשיו, בזמן שאלפי משאיות מקיפות את וושינגטון, בראשית מביא כאן את יומן האירועים מתחילתו ועד היום 

זה התחיל בקנדה, המשיך באוסטרליה, בישראל וברבות ממדינות אירופה. עשרות אלפי משאיות בשיירות מחאה ענקיות ברחבי העולם. קנדה הפכה למשך שבועות ספורים לדיקטטורה דכאנית והתקשורת העולמית התעלמה. עכשיו, בזמן שאלפי משאיות מקיפות את וושינגטון, בראשית מביא כאן את יומן האירועים מתחילתו ועד היום 

דברי עכשיו סבתא, אני שומעת

על השתקה מינית-נשית בעולם שבו נשים עדיין עוטות רעלות, ל-בנים עדיין חותכים עורלות, ונשים ננזפות על הבעת גבולות המגע שלהן מול נשיאי מדינות

על השתקה מינית-נשית בעולם שבו נשים עדיין עוטות רעלות, ל-בנים עדיין חותכים עורלות, ונשים ננזפות על הבעת גבולות המגע שלהן מול נשיאי מדינות

כשילדים גדלים על העצים

בישראל צצים כפטריות אחר הגשם עוד ועוד בתי-ספר יער. אין כיתת לימוד, הילדים לומדים בטבע, איתו ועליו. אבל באין תמיכה ממשלתית משמעותית, גם ההורים לומדים שיעור חשוב: בחירה באוויר הפתוח היא עניין יקר מאוד

בישראל צצים כפטריות אחר הגשם עוד ועוד בתי-ספר יער. אין כיתת לימוד, הילדים לומדים בטבע, איתו ועליו. אבל באין תמיכה ממשלתית משמעותית, גם ההורים לומדים שיעור חשוב: בחירה באוויר הפתוח היא עניין יקר מאוד

למה אנחנו כל־כך גרועים בכדורגל?

המונדיאל שב והציף שאלה שאין פרלמנט שלא חיפש לה תשובות בשבועות האחרונים: איך זה שמדינות קטנות כמו קרואטיה, יוון, אורוגוואי ודנמרק הן מעצמות כדורגל, ואילו ישראל צוברת נצחונות בעיקר מול נבחרת איי־פארו?

המונדיאל שב והציף שאלה שאין פרלמנט שלא חיפש לה תשובות בשבועות האחרונים: איך זה שמדינות קטנות כמו קרואטיה, יוון, אורוגוואי ודנמרק הן מעצמות כדורגל, ואילו ישראל צוברת נצחונות בעיקר מול נבחרת איי־פארו?

ההיסטוריה הלא מסופרת של מערכת החינוך

"חינוך צריך לכוון להשמדת הרצון החופשי, כך שלאחריו אנשים לא יוכלו לחשוב עוד לשארית חייהם או לסטות מהדרך שגורמי הסמכות התוו להם" - וויליאם גוטליב פיץ', ממעצבי מערכת החינוך המודרנית

האם מערכת החינוך נועדה לשחרר או לשעבד את הנפש האנושית? דניאל שרון יצא במסע לעבר. המסקנות שלו לא יופיעו בחומר למבחן

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

[login_fail_messaging]