שם ראיתי קשת בענן
פעם, לאירוויזיון היה בישראל 100% רייטינג, השבוע הוא עבר בקול דממה דקה. אבל הוא עדיין חי, ובועט, ומפליץ נצנצים ססגוניים
אבא התעורר משנת הצהריים ושתה תה, כשחזרתי עם סבא מתפילת ערבית בבית הכנסת “משכן אליהו” ברחוב הדקל. השבת יצאה ואבא הצית סיגריה ראשונה ושאל “מתי זה מתחיל?”, ואמא אמרה שעוד שעתיים ושכדאי כבר לעלות ולסדר את האנטנה. אבא הביט בה כמו ז’אן-לואי טרינטינאן, לבש מכנסיים וטיפס עם הסיגריה בפה אל גג הרעפים, ייצב וחיזק את האנטנה, על פי ההוראות הצעקניות שלנו מהמרפסת: “כן, כן, לא, לא ככה, קודם היה יותר טוב, עכשיו, יופי! תשאיר ככה!”
סבא חבש את הכובע שלו ויצא לעבר תחנת האוטובוס. “אולי תישאר לראות איתנו את האירוויזיון?” אמא הציעה. אבל סבא אמר שלא, זה ייגמר מאוחר והוא חייב להיות בשוק מוקדם בבוקר. “לך להתקלח עכשיו, לפני שמתחיל”, אמא אמרה לי ונפנתה להשכיב לישון את אחותי התינוקת. מחלונות אחרים בבניין…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית
מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון
תגובות