צב שמונה עבר דירה

בין מפוני עוטף עזה יש גם ברווזים, פסיונים, אמו, ארנבים ולטאה. כך עברה פינת החי של ניר יצחק ליער הקופים בצפון

בין חמישי לשישי, כשהשעון כבר הראה 6 באוקטובר, חזרתי ממסיבה בגליל. באותו לילה חלמתי חלום: אני בלובי של מבנה יפהפה, עתיק וחדש בו זמנית, שכל החזית שלו עשויה חלונות זכוכית המשקיפים לאוקיינוס גדול.. הייתי שם בכינוס עם עוד הרבה אנשים, חלקם מפורסמים. אני מביטה מחלון גדול לחוף היפה שמהלכים בו אנשים וילדים וכלבים, מעיפים עפיפונים. הכל פסטרולי ונעים, ולפתע אני רואה גל עצום מתרומם באוויר. “צונאמי מגיע!”, אני צועקת לכל האנשים בלובי, “צונאמי…” מסתכלת החוצה על האנשים בחוף הרצים בבהלה לכל עבר….”צונאמי!” אני צועקת שוב ומצביעה על החלון… אבל אף אחד מהנוכחים בחדר לא רואה אותי או מגיב אלי… והתעוררתי. למחרת הגיע הצונאמי.

ביום שני, תשעה באוקטובר, קיבלתי ווטסאפ עם קריאה לעזרה: יכולה לקלוט פינת חי שלמה מהעוטף?…


תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.

מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?

טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

לוגו

כתבות שאולי יעניינו אותך

שפירית יפת כנף

יפהפייה, מעופפת, מגנט של אור ואהבה. דודה אורלי נפרדת משני לוק ז"ל, הפיה שממשיכה לרחף ולפזר יופי גם אחרי מותה

יפהפייה, מעופפת, מגנט של אור ואהבה. דודה אורלי לוק נפרדת משני לוק ז”ל, הפיה שממשיכה לרחף ולפזר יופי, גם אחרי שנחטפה ונרצחה בידי חמאס

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

תסתכלו לנו בעיניים

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

ים של דמעות

אחרי שחבר נפש מניר עוז נחטף ונרצח בטבח אוקטובר, שרון חקק נסע להתאבל עם עקורי הנגב המערבי באילת - ויצר עבורם ועבור עצמו מרחב ריפוי מופלא בים סוף

לאחר שחברו נחטף ונרצח שרון חקק נסע להתאבל עם עקורי הנגב המערבי באילת – ויצר עבורם ועבור עצמו מרחב ריפוי מופלא בים סוף

האיש שהחליט לאתחל את העולם

ניב עמיר נסע לאוסטרליה אחרי הצבא, נשא שם אישה, הפך לאבא ואיש עסקים מצליח ונינוח, עד שיום אחד הכה בו רעיון: הוא חייב לעזוב הכל ולארגן בישראל כנס התעוררות בינלאומי ענק. וזה הצליח מעל למשוער, למעט פרט אחד קטן – שנייה אחרי שהוא נחת כאן פרצה הקורונה והכל בוטל. אבל את התנופה שלו כבר היה מאוחר לעצור, וכך קם ארגון "ביחד", שבונה מהיסוד תשתיות קהילתיות של חינוך, בריאות כלכלה ועסקים. הם מקימים גם ישוב חדש בדרום, ומטבע קהילתי דיגיטלי

ניב עמיר נסע לאוסטרליה אחרי הצבא, נשא שם אישה, הפך לאבא ואיש עסקים מצליח ונינוח, עד שיום אחד הכה בו רעיון: הוא חייב לעזוב הכל ולארגן בישראל כנס התעוררות בינלאומי ענק. כך קם ארגון “ביחד”, שבונה מהיסוד תשתיות קהילתיות של חינוך, בריאות כלכלה ועסקים

קפטן

סיפור מהמגירה - גבי ניצן

לפני הרבה שנים נסעתי לסיני לבד, ליומולדת. זה היה בשיא החורף, לא היו עוד אורחים מלבדי, ורוב הזמן הסתגרתי בחושה. היתה לי מחברת, ובמשך כמה ימים, כמעט בלי הפסקה ובלי מחיקות או תיקונים, נכתב לי שם במחברת סיפור מוזר, נובלת מדע בדיוני. כשהמחברת נגמרה קיבלתי מילד בדואי מחברת מצרית אדומה, ושם כתבתי את הסוף.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

[login_fail_messaging]