למה אנחנו כל־כך גרועים בכדורגל?

המונדיאל שב והציף שאלה שאין פרלמנט שלא חיפש לה תשובות בשבועות האחרונים: איך זה שמדינות קטנות כמו קרואטיה, יוון, אורוגוואי ודנמרק הן מעצמות כדורגל, ואילו ישראל צוברת נצחונות בעיקר מול נבחרת איי־פארו?

“אתה יודע מה ההבדל בין הבסיסי בתחום הספורט בין ישראל לרומניה?”, שאל אותי המורה שלי לספורט כשהייתי בכיתה ט’. “ברומניה אם הייתי נותן לתלמידים שלי משימה ספורטיבית כלשהי ויוצא מהאולם או מהמגרש לרבע שעה, כשהייתי חוזר הם עדיין היו עושים אותה, ללא כל השגחה. בישראל לא הייתי אפילו מעלה על דעתי לעשות את זה מהפחד של מה אני אמצא שם כשאחזור…”. 

אני זוכר את השיחה ההיא ויודע, היום יותר מאי פעם, למה הוא התכוון. 

בבלגיה חיים 11.5 מיליון תושבים; ביוון 10 מיליון; בדנמרק 6 מיליון; בקרואטיה 4 מיליון; באורוגוואי 3.5 מיליון; בליטא 2.5 מיליון; בסלובניה 2 מיליון. כל המדינות הללו הן מעצמות ספורט כדור: כדורגל. כדורסל. כדוריד. יו ניים איט. בוודאי נוכח כמות האוכלוסיה. בישראל מתגוררים 10 מיליון בני אדם, אז זהו. התירוץ שרווח פה במשך דורות שאין לנו פשוט מספיק היצע, חדל להיות רלוונטי. אנחנו כל מיני דברים – טובים יותר, רעים פחות – מעצמת ספורט אנחנו לא. יש כאלה שחושבים שאנחנו מעצמת ג’ודו. לא ניכנס פה לדיון אם זה נכון, נחכה עם זה לפעם אחרת. לפחות בתחושה, אנחנו יותר בענייני כדורגל. הכדורגל יקר מאוד לליבנו.



תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.

מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?

טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

לוגו

כתבות שאולי יעניינו אותך

הנה הן באות

זאת השנה שבה כדורגל הנשים העולמי שבר את כל תקרות הזכוכיות והבטון שעסקני הספורט הגברים בנו סביבו ומעליו במשך מאות שנים . נצחונה של נבחרת הנשים הבריטית על זו הגרמנית הפך את אנגליה לאלופת אירופה. בליגת הנשים האנגלית משחקות היום 12 קבוצות מקצועניות, ומשחק הכדורגל הנצפה ביותר בעולם )גברים ונשים ( היה ב"אל קלאסיקו" הספרדי, בליגת האלופות לנשים , ברצלונה נגד ריאל מדריד

זאת השנה שבה כדורגל הנשים העולמי שבר את כל תקרות הזכוכיות והבטון שעסקני הספורט הגברים בנו סביבו ומעליו במשך מאות שנים

נועם יעקב, שווה לעקוב

כמו הייטקיסט צמרת, נועם יעקב עושה רילוקיישן מדי כמה שנים, החל מגיל 13. גם על המגרש הוא זז מהר וחושב מהר, וכדאי לא להוריד ממנו את העיניים: יתכן שהתזוזה הבאה שלו תהיה ל-NBA

כמו הייטקיסט צמרת, נועם יעקב עושה רילוקיישן מדי כמה שנים, החל מגיל 13. גם על המגרש הוא זז מהר וחושב מהר, וכדאי לא להוריד ממנו את העיניים: יתכן שהתזוזה הבאה שלו תהיה ל-NBA

על סדר ישן וסדר חדש

השאיפה לממשלה כלל עולמית היא עתיקת יומין, ובמקור נבעה מהחתירה לצדק, שלום ושיוויון. בינתיים קרו לה כמה דברים רעים בדרך

השאיפה לממשלה כלל עולמית היא עתיקת יומין, ובמקור נבעה מהחתירה לצדק, שלום ושיוויון. בינתיים קרו לה כמה דברים רעים בדרך

יש לנו תוכנית, שבו בחושך

המלחמה באוקראינה, לצד מדיניות גלובליסטית של האו"ם והפורום כלכלי העולמי, דוחקות את העולם למצב שבו הרבה לפני שנמות מחום, נמות מקור

המלחמה באוקראינה, לצד מדיניות גלובליסטית של האו”ם והפורום כלכלי העולמי, דוחקות את העולם למצב שבו הרבה לפני שנמות מחום, נמות מקור

נוהרים בהמוניהם

המונדיאל האחרון בקטאר גרר ביקורות רמות (חלקן מוצדקות) כנגד הכסף הערבי שקונה שחקנים, קבוצות ומונדיאלים תוך הפרה גסה של זכויות אדם. מנגד יש מי שיטענו שאירוח המונדיאל הפך מזמן למכרז פתוח של שוחד, ושלתהליך הזה יכולות להיות גם השפעות חיוביות

המונדיאל האחרון בקטאר גרר ביקורות רמות (חלקן מוצדקות) כנגד הכסף הערבי שקונה שחקנים, קבוצות ומונדיאלים תוך הפרה גסה של זכויות אדם. מנגד יש מי שיטענו שאירוח המונדיאל הפך מזמן למכרז פתוח של שוחד, ושלתהליך הזה יכולות להיות גם השפעות חיוביות

קורבנות ללא פנים

איש מהם לא היה "מתנגד חיסונים", להפך. אבל מרגע שנפגעו קשות מתכשיר פייזר וחייהם נהרסו, הם גילו שלכל הסבל הפיזי והנפשי נוספו סנקציות חברתיות חמורות: רופאים נזפו בהם שוב ושוב וביטלו את תלונותיהם, בני משפחה פנו נגדם והמערכת הציבורית הפקירה אותם. הבושה והפחד של הנפגעים כה עמוקים, ששלושה מתוך ארבעת המרואיינים בכתבה ביקשו לשמור על עילום שם. לפי הנתונים המאוד חלקיים בידינו, סיפוריהם מייצגים עוד מאות אלפי אנשים בישראל

איש מהם לא היה “מתנגד חיסונים” אבל מרגע שנפגעו קשות מתכשיר פייזר חייהם נהרסו, ולסבל הפיזי והנפשי שלהם נוספו סנקציות חברתיות חמורות. מרווה קובי בראיון עם 4 נפגעי חיסון

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

[login_fail_messaging]