לחבק טורקי ולנוח

איסטנבול!

קנינו כרטיסים, התרגשנו והתכוננו לחוויה חמורת סבר דתית מרטיטה,
שכוללת איומים ביטחוניים (על ישראלים), מסורת ותרבות של העולם העתיק.
ארזנו תיק עם בגדים ארוכים (למרות שקיץ),
הבאתי את הגלבייה מסיני ועמלי ארזה את הבגדים הכי צנועים שלה,
שהרי אנחנו אנשים שמכבדים!

כשנחתנו, קיבלנו סטירה מצלצלת.
למה? כי התחלנו להבין עד כמה אנחנו גזענים ועתיקים בעצמנו.
(טוב, בכל מיני מקומות בעולם יש גם כאלה שחושבים שתל אביב זה מקום שרוכבים בו על גמלים).
אבל באמת, ממש לא היינו בכיוון.

איסטנבול היא בכלל, אבל בכלל לא מה שחשבנו.
השוטר במעבר הדרכונים היה עם קעקוע על הפנים עם כיתוב ניוסקול,
(הזרם החדש בסלנג של מתקעקעים), בצבע טורקיז,
שאומר “פורה וידה” (פיור לייף, חיים טהורים) כמו אחרון הילדים מדיזינגוף סנטר.
הוא קיבל אותנו בברכה ובחיוך, כמו ששום שוטר מעולם לא חייך אליי.

בשדה הכל היה צבעוני וכיפי, ובחוץ כמה חבר’ה עשו ג׳אגלינג בטורקית מדוברת. נהג המונית שר שירים של קנדריק לאמאר,
פקידת הקבלה במלון היתה עם שיער סגול,
הבל–בוי היה גם הוא מלא קעקועים ועם חיוך מתוק מתוק.
בחוץ ניגנו אמני רחוב – שבעה נגנים ושתי זמרות, מוזיקה מטורפת.
ציורי גרפיטי מרשימים בכל מקום וים של צעירים שהתכנסו בכל פינה,
הזמינו אותנו למסיבות והציעו לנו מוצרים משני תודעה.

במסיבות, לא לקחו מאיתנו תשלום, הזמינו אותנו לדרינקים,
התעניינו בשלומנו, רקדו איתנו והכי שמחו לשמוע שאנחנו ישראלים.
זו היתה חוויה מרגשת, נעימה ובעיקר מפתיעה,
שגרמה לי להבין שהעולם הוא לא בדיוק מה שמספרים לנו או מה שנדמה לנו.

אז נכון, מצד אחד יש את ארדואן, אבל מצד שני ישנם אנשים מתוקים
שאוהבים את החיים, אוהבים לרקוד ולשמוח,
ובסך הכל רוצים שהעולם יהיה מקום טוב יותר לחיות בו.
מעניין איך זה באיראן, שמעתי שמועות:
אומרים שזה בול כמו איסטנ–בול…!

משהו בין סוטלאץ׳ לצ׳אי (יש שיגידו שזה קינוח)

כפי שכולכן כבר יודעות עלי, אני ממש אוהב להשתמש באוכל של אתמול, בשביל להכין אוכל חדש לא קשור, ואחר כך גם ליום שאחרי.
ואם לא ידעתן אז הגיע הזמן שתדעו ומהיום בבקשה תזכרו, שאני אוהב לחבר בין מטבחים:
היום נכין סוטלאצ׳אי משאריות האורז של אתמול.

מצרכים:

• כ–250 גרם אורז של אתמול
• 100 גרם צימוקים אוזבקים
• 1 כוס חלב
• 2 כפות סוכר
• שלושה תרמילי הל
• שלושה כדורי פלפל אנגלי
• מקל קינמון שלם
• שני ראשי ציפורן
• חצי כפית מלח אטלנטי

אופן הכנה:

• נכניס לסיר כ–250 גרם אורז של אתמול.
• נוסיף לו 100 גרם צימוקים אוזבקים וכוס חלב,
• נבשל עד שהחלב יתאדה ונמשיך עם הפעולה הזאת
• עד שהאורז יתפרק
• (לרוב זה יגיע לכמעט ליטר חלב).
• כשנסיים, נוסיף שתי כפות סוכר ונערבב היטב עד שהסוכר יימס.
• במחבת, נקלה שתי דקות כמה תבלינים:
• שלושה תרמילי הל
• שלושה כדורי פלפל אנגלי
• מקל קינמון שלם
• שני ראשי ציפורן.
• נטחן הכל במטחנת תבלינים (או במכתש ועלי) עד לקבלת אבקה,
• נעביר למסננת דקה ונסנן את השאריות הגסות.
• את האבקה החלקה נוסיף לסוטלאץ’,
• נערבב ונוסיף חצי כפית מלח אטלנטי.
• נערבב שוב, נצנן ונגיש קר בקיץ או חם בחורף.
• נשים בספוטיפיי אלבום של טקסים טריו, נעצום עיניים,
• נכניס לפה כפית עם סוטלאצ׳אי
• ונצא למסע קטן לאיסטנבול או לדלהי או למה שביניהם.

לא העליתן לאינסטוש, כאילו לא עשיתן…