כשהתודעה האנושית חוצה את השער
בדרך כלל כשמדברים על מושגים כמו טלפתיה או ראייה מרחוק מקובל לחשוב שהפלגנו למחוזות הפנטזיה והמדע הבדיוני. אבל מסמך מסווג של ה-CIA משנות ה-80 שנחשף לציבור לפני כשני עשורים מעלה את השאלה - האם אנחנו מבינים את טבע המציאות בה אנחנו חיים?
״האם אי פעם פקפקת בטבעה של המציאות שלך?” המשפט הזה לקוח מתוך הסדרה “ווסטוורלד” של HBO – שהיא צפיית חובה כשמדברים על טבע התודעה; כל כולה אלגוריה מושלמת לסרט הגדול המתגלם היום אל מול עינינו בעולם. העלילה של ווסטוורלד מתרחשת במציאות מעט עתידנית, ובה עשירי העולם המציאו לעצמם פארק שעשועים שבו המארחים, רובוטים דמויי אדם, משרתים אותם במהלך הביקור בו. יש להם רשות לכל גחמה שעולה על רוחם, לטוב ולרע – לרצוח, להתאהב, לאנוס, לבזוז. למה? כי למה לא, הם רק רובוטים. לונג סטורי שורט, וסליחה על הספוילר, בשלב מסוים הרובוטים מתעוררים על החיים שלהם (קווייט ליטרלי), מבינים שהם עבדים, מחליטים למרוד בבני האדם ולהשתחרר לחופשי.
“האם אי פעם פקפקת בטבעה של המציאות שלך?” היתה השאלה שהרובוטים נשאלו מדי יום על ידי המהנדסים שלהם, כדי לוודא שהם לא מפתחים תודעה עצמאית…
כתבה בלעדית למנויי בראשית
להמשך קריאה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
א. לגבי העניין של הCIA בקורס הזה של מונרו: ברור שזה מענינו של הCIA, כי אם למישהו יש באמת יכולות כאלה, אז הוא יכול להיכנס לכל מפגש מסווג של ממשלת ארצות הברית וצבאה, כולל מפגשים סודיים עם הנשיא, ולשמוע כל מה שקורה שם, כאילו יש שם מכשיר האזנה.
ב. המסקנה של החוקר, בסוף המאמר, על פי זכרוני: כדי להגיע לאיזושהי יכולת מעשית משמעותית כלשהי, על אדם להתאמן על פי הקורסים במשך שנים רבות מאוד, וגם אז לא בטוח שיגיע למשהו. בקיצור: צפירת הרגעה; בקורס של מונרו לא עומדים לצוץ מרגלים, שיכולים להיכנס בצורה אלגנטית לכל מקום סודי בארצות הברית וכדומה.
מעניין.אנחנו לא יודעים הרבה על הקיים סביבנו ושאנילא יודע ומודע לכך שאני לא יודע,אז אני הופך ליותר עשיר בהבנה וגם יותר צנוע וענוו. הכל פילאי סביבנו כולל קיומנו .יש הרבה מה להעמיק ולחקור.גם אז,לא נגיע רחוק מדי.גם זה לטובה.