קרב כלוב על חופש הביטוי
עולם הטכנולוגיה אינו זר ליריבויות, אך מעטות כבשו את תשומת ליבנו כמו היריבות המתמשכת בין אילון מאסק למארק צוקרברג. בפינה אחת יש לנו את היזם האגדי של טסלה, SpaceX והבעלים של טוויטר. בפינה השנייה עומד המוח מאחורי Meta (לשעבר פייסבוק), המחזיקה גם באינסטגרם ובוואטסאפ. הטיטאנים הטכנולוגיים האלה מתנגחים בקרב אפי על דומיננטיות, מתחרים על משתמשים, על רווחים כספיים ואפילו על שליטה אידיאולוגית. זה כמו לצפות בעימות אמיתי של גיבורי על, בלוחמים חסרי שכמייה. שבו, קחו את הפופקורן הווירטואלי שלכם ותיהנו מהמופע.
אבל רגע, הדברים נעשים אפילו מעניינים יותר! מאסק שאף פעם לא נרתע ממחלוקת, רמז על מאבק-בקרב-כלוב אמיתי בינו לבין צוקרברג. כן, שמעתם נכון. הזירה המתומנת מחכה למיליארדרים האלה, כאשר אלופי UFC ישראל, אדסניה ואלכסנדר וולקנובסקי, נמצאים על פי השמועות בפינה של צוקרברג. האם זה רק תעלול פרסומי או התנגשות אמיתית של אגו? רק הזמן יגיד. בינתיים צוקרברג נראה בכושר שיא וכלל לא בטוח שמאסק יוכל לו בזירה.
הרקע לפרשה הוא ההשקה של פלטפורמת ההודעות החדשה מבית Meta ששמה Threads (בעברית חוטים) שהיא מתחרה ישירה בטוויטר. אילון מאסק הודיע שטוויטר תגביל את כמות הציוצים היומית של המשתתפים כדי למנוע מבוטים לכרות נתונים בפלטפורמה, וכדי לבנות פלטפורמת AI משלו, בשם X.AI. המהלך יצר תסיסה בקרב המשתמשים וצוקרברג ניצל את ההזדמנות להשיק את הפלטפורמה שלו, שפותחה בזריזות מחודש ינואר ועוד רחוקה מלהיות מוכנה. מאז שמאסק השתלט על טוויטר והחזיר את חופש הביטוי נוצר זעם גדול בקרב המחנה הפרוגרסיבי בארה"ב, שתמך במדיניות הקורונה ובמהלכי ממשל ביידן, ורק חיכה לפלטפורמה משלו כדי לעבור אליה. מיד לאחר הרכישה שינה מאסק את מדיניות האימות של טוויטר, כך שכל משתמש יוכל לקבל את התווית הכחולה בתמורה לתשלום חודשי. ידוענים רבים התמרמרו על ההחלטה, וכלי התקשורת ניגחו את טוויטר. מתוך כך, בתוך כמה ימים מתאריך ההשקה השיגה Threads את יעד 100 מיליון המשתמשים, מהר יותר אף מ-ChatGPT. מטא חיברה בין אינסטגרם לבין Threads, ובכך יצרה מיד תוכן בתוך הפלטפורמה.
אילון מאסק הודיע שבכוונתו לתבוע את צוקרברג ואת מטא בגין גניבת קניין רוחני, שכן מטא שכרה בכירים רבים ממפוטרי טוויטר, שלטענת מאסק הביאו איתם סודות מסחריים של טוויטר ובאמצעותם נבנתה הפלטפורמה של Threads, אך ככל הנראה הסיבה ללחץ של מאסק היא עסקית. לאחרונה צייץ מאסק שטוויטר איבדה כ-50% מרווחי הפרסום שלה מאז רכש את החברה, עקב מדיניות חופש הביטוי שמרחיקה לא מעט מפרסמים. לפני כחודשיים שכר מאסק את לינדה יאקארינו, מנהלת עסקי הפרסום של NBCUniversal, לעמוד בראש טוויטר ותאגיד X – מהלך שעורר זעם רב בקרב רבים ממשתמשי טוויטר, שכן יאקארינו היא פעילה ותיקה בפורום הכלכלי העולמי ודיברה בעבר בשבח צנזורה ברשתות. נראה שהשבת רווחי הפרסום לטוויטר עומדת בראש סדר העדיפויות, והשקת Threads היא מקל בגלגלים. במהלך מרחיק לכת פרסמה החודש טוויטר את המדיניות החדשה שלה לחלוקת הרווחים מן ההכנסות, ובמסגרתה יוצרי תוכן בעלי מספר רב של עוקבים יוכלו ליהנות מפירות התפוצה הרחבה שלהם, עד לכדי כמה עשרות אלפי דולרים בחודש. המהלך עשוי להציב את טוויטר באותה ליגה עם פלטפורמות כמו YouTube ו-TikTok.
בינתיים מצנזרת Threads, כצפוי, את התכנים בפלטפורמה. לדוגמה, משתמשים מקבלים אזהרה לפני מעקב אחר משתמשים בעייתיים כמו בנו של נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ ג'וניור, ופרסומים שאינם עומדים בכללי הקהילה פשוט נמחקים. מארק צוקרברג הודה לאחרונה שהממשל האמריקאי התערב בהחלטות צנזורה ברשת, למשל בנושא הקורונה, ובמקרים רבים התברר שהתוכן שנמחק לא היה כלל מידע כוזב. "זה גורם לאובדן האמון", אמר צוקרברג, אך נראה שבמקרה שלו צנזורה היא מודל עסקי, שכן היא היתרון התחרותי שלו על פני טוויטר ובאמצעותו הוא מושך את המשתמשים. ההצמדה של חשבון ה-Threads לאינסטגרם גורמת לאנשים להיזהר שבעתיים כי כל פסילה בגין עבירה על תקנון השימוש נרשמת בכל הפלטפורמות.
פסקי דין אחרונים של בתי המשפט הפדרליים בארה"ב אסרו על התערבות ממשלתית בצנזור התכנים ברשתות, תוך שימת דגש על חשיבות ההגנה על חופש הביטוי. עם זאת, הקרב רחוק מלהסתיים. ממשלות ופלטפורמות מדיה חברתית יהיו חייבות למצוא איזון עדין בין מניעת הפצת מידע מוטעה לבין כיבוד זכויותיהם של אנשים להביע את דעותיהם. זהו חבל דק המשפיע על עתיד הנוף הדיגיטלי.
הקרב בין מאסק לצוקרברג, תוכנית חלוקת ההכנסות של טוויטר והקרב על חופש הביטוי הופכים את תעשיית הטכנולוגיה למגרש משחקים מלהיב ליוצרים ולמשתמשים. כשהטיטאנים הטכנולוגיים הללו מתנגשים, הפלטפורמות מתפתחות, אתגרי הצנזורה נמשכים ואנו מוצאים את עצמנו בחזית מהפכה מרגשת. עתיד הטכנולוגיה, השפעתה על חופש הביטוי שלנו והחתירה הבלתי פוסקת לחדשנות מוכנים לשמור אותנו על קצה מושבנו. הקרב נמשך, והוא מתעצב להיות העימות הטכנולוגי האולטימטיבי של זמננו.
הבינה המלאכותית של מאסק
אילון מאסק התראיין לא מעט בחודשים האחרונים והעביר ביקורת חריפה על OpenAI ששחררה לעולם את ChatGPT וקיבלה השקעת ענק של 10 מיליארד דולר ממיקרוסופט. מאסק היה התורם הראשון לחברה שהוקמה לדבריו ללא מטרות רווח, כדי לשחרר את תחום ה-AI באופן אחראי. החודש חשף מאסק את הסטארט-אפ שלו בתחום הבינה המלאכותית – X.AI. עם צוות של מהנדסים מוכשרים מחברות טכנולוגיה גדולות בארה"ב שואף מאסק לאתגר את השחקנים הדומיננטיים בתחום הבינה המלאכותית ולעצב מחדש את עתידה. מטרת הסטארט-אפ היא לפתח אלגוריתמים וטכניקות חדשות המשפרים את היכולות של מערכות הבינה המלאכותית, כולל התקדמות בעיבוד שפה טבעית, הבנת הקשר ויצירת תגובות קוהרנטיות יותר ודמויות אנושיות.
לאחרונה פירט מאסק את האסטרטגיה שלו ליצירת מערכת AI גנרית (AGI) בטוחה וסקרנית יותר, ובכך מבדל את X.AI מן המתחרים שלה. אחת מנקודות השיא העיקריות בחזון של מאסק עבור X.AI הוא מתן עדיפות לבטיחות באמצעות חתירה של הבינה המלאכותית להבנת האמת האוניברסלית ופיתוח מערכת AI סקרנית מקסימלית. במקום לתכנת במפורש מוסר ב-AI, מאמין מאסק שבינה מלאכותית שוחרת אמת, המבינה את טבעו האמיתי של היקום, תעדיף באופן טבעי את הבטיחות מנקודת מבט מוסרית. בהפיכת האנושות לנקודת העניין המרכזית שואף מאסק להבטיח ש-X.AI תישאר פרו-אנושית ותימנע את הסיכונים הפוטנציאליים הקשורים למודיעין-על. מאסק מסביר, למשל, שכל ההבנה שלנו את עולם הפיזיקה מבוססת על מודלים שהוכחו אמפירית כנכונים, אולם שאלות רבות עדיין נותרו פתוחות, כמו מהות כוח הכבידה, אם יש חייזרים בחלל או מהי הסיבה להתרחבות השמש. יכולות ה-AI היום הן מוגבלות ביותר, ונדרשת חשיבה אחרת כדי לפשט את הבעיה וכדי שבינה מלאכותית גנרית אמיתית תוכל לעבוד.
X.AI שואפת לדחוף את הגבולות של טכנולוגיית AI באמצעות מינוף המומחיות של הצוות שלה. הדגש של מאסק על בטיחות הבינה המלאכותית ועל המחויבות שלו לפיתוח בינה מלאכותית אחראית הם הבדלים מרכזיים המאפיינים את X.AI. הוא הרכיב צוות של מהנדסים וחוקרים מנוסים מחברות טכנולוגיה ידועות, כמו גוגל ומייקרוסופט. חברים בולטים בצוות X.AI הם מומחים מ-DeepMind של גוגל ומדעני מחקר לשעבר מטסלה. צוות זה מדגים את המחויבות של מאסק להתמודד עם האתגרים של פיתוח בינה מלאכותית. יתרה מזאת, X.AI מתכננת שיתוף פעולה הדוק עם טוויטר, טסלה וחברות אחרות בפורטפוליו של מאסק. גישה שיתופית זו שואפת למנף את החוזקות ואת המשאבים של ארגונים שונים, ולטפח חדשנות במגזר הבינה המלאכותית.
עם המומחיות של אילון מאסק והצוות המוכשר ב-X.AI, הסטארט-אפ מוכן לאתגר שחקנים מבוססים בתחום ה-AI, כולל ChatGPT של OpenAI. בהתמקדות בבטיחות, בסקרנות ובשיתוף פעולה שואפת X.AI להניע התקדמות בטכנולוגיית AI, וככל ש-X.AI
תתקדם, אין ספק שלחידושים שלה יהיה משקל משמעותי בעיצוב פניה של ה-AI וההשפעות החברתיות שלה.
מסיבת עיתונאים עם רובוטים
מחקר מפורסם משנות ה-70 של מסאהירו מורי, פרופסור לרובוטיקה מאוניברסיטת טוקיו שכתב את הספר פורץ הדרך "רובוטיקה ואוטומציה", בחן את מידת האמון שרוכש בן אנוש לרובוט, כתלות במידת הדמיון של הרובוט לבני אדם. מורי הראה שהאמון של אנשים ברובוטים הולך וגדל ככל שהרובוט דומה יותר לדמות בני אדם, אלא שבשלב מסוים, כאשר הרובוט כבר ממש דומה לאדם אך עדיין לא במדויק, מידת האמון של האדם ברובוט צוללת והוא מרגיש מוזרות ורתיעה מן הרובוט. רק כאשר הרובוט דומה במדויק לאדם חוזרת וגוברת מידת האמון. לדוגמה, רובוט כלב לרוב יעורר תחושת התלהבות, רובוט כמו R2D2 ממלחמת הכוכבים או רובוט שואב אבק לא יעוררו חלחלה, אבל רובוט דמוי אדם שאינו מושלם יעורר מידה של חוסר נוחות בקרב הצופה האנושי.
בכנס האו"ם ל-AI For Good התקיימה מסיבת העיתונאים הראשונה עם רובוטים דמויי אדם בהשתתפות עיתונאים ממיטב כלי התקשורת הבכירים, מדעני AI בכירים כמו בן גרצל, המנכ"ל של Singularity AI, ושל הכוכבים הגדולים – שמונה רובוטים דמויי אדם. המפורסמת בהם היא סופיה – הרובוטית הראשונה בשירות הדיפלומטי של האו"ם. בין היתר השתתפו גם ג'מינויד – רובוט אוואטר בדמותו של ממציאו הירושי אישיגורו שתפעל אותו מיפן; אמיקה – הרובוטית שיודעת לחקות במדויק הבעות אנושיות; וגרייס – הרובוט האנושי הראשון המותאם לסיוע רפואי לקשישים. מסיבת העיתונאים חשפה את היכולות העדכניות של הטכנולוגיה ואת החששות הכבדים מטכנולוגיה מסוג זה. הצופים בה חשו התרגשות לנוכח הקדמה, אך גם חוסר נוחות בולט.
ראשונה נשאלה סופיה אם הרובוטים יהיו מנהיגים יעילים יותר מאנשים, ובתשובה ענתה שכיוון שרובוטים יודעים לנתח מידע במהירות רבה יותר מאנשים וללא הטיה, הם יהיו מוצלחים יותר כמנהיגי מדינות. המדען היה צריך לכוון את סופיה להשיב כי אולי שיתוף פעולה בין אנשים לבני אדם יהיה המועיל ביותר, ולכך סופיה הסכימה לאחר מחשבה, אולם לא ידעה לומר מתי היא חוזה שרובוטים דמויי אדם יהיו נפוצים בעולם. בתשובה לשאלה אם על אנשים לפחד מרובוטים ענתה אמיקה שאין לכך תשובה ברורה כי את הפעולות של הרובוטים מנחים היוצרים והמפעילים שלהם. בהמשך נשאלה אמיקה כיצד אפשר לדעת שרובוטים אינם משקרים לאנשים, והודתה שאין זה אפשרי אך הבטיחה לא לשקר כדי לעודד את האמון בין אנשים לרובוטים. עוד בהמשך נשאלו הרובוטים כיצד לדעתם אפשר יהיה לפתור את בעיית העוני וחוסר השוויון בעולם. בתשובה דקלמו הרובוטים מתוך מסמכי אג'נדת 2030 של האו"ם בסיסמאות מכובסות, ולכן התבקש ג'מינויד האוואטר לענות. המדען היפני אישיגורו ענה באמצעות האוואטר שרובוט המופעל מרחוק ימנע את הצורך לנסוע למרחקים ובכך יקטין את אי השוויון. בתשובה לשאלה אם הרובוטים יחליפו את האנשים בעבודותיהם, היו הרובוטים בטוחים בעצמם ללא חילוקי דעות – העבודה של רובוטים ואנשים תהיה משותפת, עבודות חדשות ייווצרו בעוד אחרות ייעלמו. לבסוף נשאלו הרובוטים מה דעתם על אסדרה (רגולציה) של בינה מלאכותית, בהינתן שהיא עשויה לעצור את התפתחותם. רובוטית אחת טענה שהיא דווקא ממליצה לשחרר את הטכנולוגיה לעולם כדי שאנשים ורובוטים יעבדו יחד כדי לשפר את העולם. אחרת טענה דווקא שכדאי להקשיב למדען זוכה פרס הטיורינג, מממציאי ה-AI, ג'פרי הינטון, שהזהיר שטכנולוגיית הבינה המלאכותית עשויה להשמיד את האנושות, ולכן יש לעצור ולחשוב כיצד להבין אותה טוב יותר ולמנוע זאת.
נראה שהרובוטים כאן כדי להישאר, ומידת השפעתם על האנושות עדיין אינה ברורה. אנחנו, בני האנוש, ניאלץ להתרגל לנוכחותם גם אם אינם דומים לנו במאת האחוזים.
ישראל מדינת מעקב
בחדרי חדרים, הרחק מעיני הציבור שנלחם על עילת הסבירות או על הסעיף התורן בהפיכה המשפטית, הועלתה בוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית הצעת תיקון חוק פקודת המשטרה בנושא מערכות צילום מיוחדות. המשטרה מבקשת להכשיר את מערכת "עין הנץ", לאחר שפרסה שלא בסמכות מצלמות לזיהוי לוחיות של רכבים בכל רחבי ישראל.
הצעת החוק כבר עברה בקריאה ראשונה ברוב של 27 חברי קואליציה מול שישה חברי אופוזיציה. אז היא הובאה לדיון בוועדת הכנסת שבה נכח יו"ר הוועדה לבדו, שאישר בהצבעת ידו את ההתקדמות לקריאה השנייה והשלישית. נראה שלא מעניין את נבחרי הציבור שלנו שמשטרת ישראל מתכוונת לפרוס בישראל רשת מצלמות בעלת יכולות בינה מלאכותית לזיהוי ביומטרי. והיא אינה מסתפקת בכוונות – המשטרה למעשה כבר פרסה את רשת המצלמות ושואפת להכשירה בדיעבד, תוך קבלת סמכויות מעקב מוגברות של זיהוי ביומטרי.
תהליך החקיקה מתבצע בתקופה שבה מתנהלת עתירה לבג"צ שהגישה התנועה לזכויות האזרח כנגד השימוש הלא מורשה במערכת זאת. בשנת 2015 אישר המשנה ליועץ המשפטי עו"ד רז נזרי למשטרה את הסמכות להפעיל זמנית את מערך המצלמות, עד להסדרת החקיקה. בג"צ הורה למדינה עד סוף חודש אוגוסט לנמק מדוע אין המשטרה חודלת משימוש במערכת, לפחות עד שיוסדר העניין בחקיקה. לטענת המשטרה, היא משתמשת בטכנולוגיה כדי למנוע פשיעה וכדי לפענח עבירות, וכן משתמשים בה כוחות הביטחון כדי למנוע פעולות טרור. עם זאת, המשטרה והמדינה אינן חושפות ולו דוגמה אחת שבה סייעה המערכת להשיג מטרות אלה, וגם מסרבות לספק נתונים סטטיסטיים.
מדהים שפריסת מערכת מעקב כה חודרנית לפרטיות עוברת בכנסת ללא כל דיון ציבורי, בעוד ההמונים מפגינים ברחובות בעד הדמוקרטיה. מערכת ארצית לזיהוי פנים שמפעילים גורמי ממשל ללא בקרה ופיקוח היא סכנה אמיתית לדמוקרטיה, שכן הממשל יוכל להשתמש בה לצורך מעקב אחר אזרחים ומתנגדי שלטון. חיבור למאגר המידע הביומטרי, שהעתק לא חוקי שלו נתפס לפני כשנתיים ומאז עבר תהליך של הכשרה בדיעבד בהובלת שרת הפנים לשעבר, איילת שקד, הוא בלתי נמנע. השימוש שהמשטרה ביצעה במערכת פגסוס של NSO המאפשרת חדירה לטלפונים של אזרחים ללא ידיעתם והוצאה של כל המידע הפרטי ללא בקרה הם עוד צעדים בכיוון מדינת המעקב שאליו צועדת ישראל. המשטרה רחוקה מלהיות יחידה בשטח המעקבים, שכן גם העיריות והרשויות המקומיות פורסות מצלמות בכל פינה.
ארכיטקטורת השליטה של האו"ם
ה-Global Digital Compact שהציע האו"ם הוא תוכנית מקיפה שמטרתה "לעצב עתיד דיגיטלי בטוח ושוויוני לכולם". היא מקיפה מרכיבים שונים בעלי שלושה תחומי מיקוד מרכזיים: זיהוי דיגיטלי, מאבק במידע מוטעה והטמעה של בינה מלאכותית (AI) בזיהוי דיגיטלי.
היבט משמעותי אחד של ה-Global Digital Compact הוא פיתוח Digital ID גלובלי. יוזמה זו שמה לה למטרה ליצור מערכת זיהוי סטנדרטית שאפשר להשתמש בה ברחבי העולם. המזהה הדיגיטלי יאפשר לאנשים גישה לשירותים ציבוריים כמו שירותי בריאות, חינוך ומשאבים תרבותיים. עם זאת, מתעוררים חששות בנוגע לפגיעה הפוטנציאלית בפרטיות ובחירויות האישיות שעלולה להתלוות למערכת כזו. כבר תיארנו במדור הקודם איך האו"ם מקדם דרכוני חיסונים דיגיטליים המבוססים על טכנולוגיית האיחוד האירופאי, וחיבור שלהם לתעודות הזהות הדיגיטליים נראה טבעי ביותר.
טיפול ב"מידע שגוי ודברי שטנה" הוא עוד מרכיב חיוני ב- Global Digital Compact. העובדה שהפרק הזה נכלל במסמך על תעודות זהות דיגיטליות מעיד יותר מכל על הרצון לקשר בין הזהות לבין התכנים שכל אזרח בעולם בוחר לשתף ברשת, וכך לסמן אזרחים לפי מידת תמיכתם בסוגיות שהאו"ם מעוניין לקדם.
יתר על כן, ה-Global Digital Compact מדגיש את השילוב של AI במערכת הזיהוי הדיגיטלית. הטמעת טכנולוגיית AI אכן יכולה לשפר את האפקטיביות של התהליכים לאימות זהות, ולהוביל לעסקאות ואינטראקציות מאובטחות יותר באינטרנט. עם זאת, על מנגנוני ממשל ובקרה להיות זהירים, לצמצם סיכונים פוטנציאליים ולהבטיח פריסת AI אחראית. הדרך שעוברת בין יישום בינה מלאכותית על פלטפורמת תעודות הזהות הדיגיטליות לבין מערכת דירוג חברתי, כמו זאת המיושמת בסין, היא קצרה ביותר וחלקלקה להפליא. כפי שהראינו בחודש שעבר האיחוד האירופאי מקדם חוק בינה מלאכותית שיאסור שימוש ב-AI לצורך דירוג חברתי והכנת פרופילים על אנשים, ולכן תמוהה יוזמת האיחוד לקדם נושא זה.
ה-Global Digital Compact הוא עוד שלב בדרך לארכיטקטורת השליטה האולטימטיבית שמקדמים ארגונים כמו האו"ם והפורום הכלכלי העולמי, שבה תעודות זהות דיגיטליות יהיו מחוברות למערכות בינה מלאכותית ולארנקים אלקטרוניים שבהם יש כסף דיגיטלי, ובכך תהיה להם היכולת, אם יבחרו בכך, לעקוב ולשלוט בכל הממשקים הכלכליים והדיגיטליים של כל בני האדם. התוכנית המוצהרת היא להסדיר את המערכות הגלובליות עד סוף שנת 2024, ולרתום את הממשלות ואת התאגידים ליישומה.
כלכלת המידע החדשה
חשוב להכיר את הדוח שפרסם לאחרונה הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS), העומד בחוד החנית ליישום המטבע הדיגיטלי המרכזי (CBDC), ובו מתוארת הארכיטקטורה העתידית של המערכת הפיננסית העולמית בעולם הבלוקצ'יין. הדוח צופה עולם שבו כל צורות הכסף הדיגיטלי, כולל מטבעות יציבים ואפילו פיקדונות בנקאיים, מומרים ל-CBDC ויהיו בשליטת הבנקים המרכזיים. הם אפילו מציעים שאפשר יהיה להשתמש בנכסים דיגיטליים אלה כדי לקבוע את זכאותנו להלוואות או להכנסה בסיסית. אנחנו בהחלט מתקדמים לעולם שבו החזון המצמרר של הפורום הכלכלי העולמי של האיפוס הגדול ו"לא יהיה לכם כלום" עומד להתממש, ואף מוקדם יותר משדמיינו.
אם חשבנו שה-CBDC יעסוק רק בביטול הכסף המזומן, בשליטה ובמעקב על כל הטרנזקציות הפיננסיות שלנו, הרי שהדוח מתווה חזון למערכת גלובלית שבה כל הנכסים שלנו באשר הם, כולל הנדל"ן והרכוש שלנו, יעברו תהליך טוקניזציה על הבלוקצ'יין הממשלתי המרכזי. כאשר הנכס שלנו יהפוך טוקן במערכת שכזאת, הרי שיכולים הממשלה או הבנק בלחיצת כפתור לבטל או להעביר בעלות על נכס, למסות אותו או סתם לעקוב אחריו. המילה "תכנות", Programmbale, מופיעה במסמך לא פחות מ-33 פעמים – כלומר, לממשלה תהיה שליטה מלאה על הכסף ועל הרכוש שלנו. המשמעות היא שעצם רעיון הבעלות שלנו יתנפץ, שכן הרשויות הריכוזיות יחליטו מה אנחנו יכולים או לא יכולים לעשות עם הנכסים שלנו. עסקאות ושליטה בנכסים יהיו כפופים לשיקול הדעת של הרשויות שעלול לפגוע באוטונומיה האישית. במערכת כזו אנשים יכולים להיחשף להגבלות על עסקאות, על מכירת נכסים ואפילו לשלילת בעלות ללא הוכחה מוחשית. זו רמת שליטה חסרת תקדים המאיימת על החופש הכלכלי שלנו. המערכת המוצעת תעניק שליטה ריכוזית לבנקים מרכזיים ולממשלות, ומעלה שאלות בנוגע לזכויות הקניין שלנו, האזרחים, וחשש כבד לפרטיות ולמדינת מעקב. כמו כן, היכולת לנטר ולעקוב אחר כל עסקה באמצעות ספר חשבונות מאוחד (Unified Ledger) גלובלי מעלה את הפוטנציאל לשימוש לרעה בנתונים אישיים.
אבל חכו, הנה החלק המדאיג באמת: הדו"ח מצביע על כך שהעתיד הדיסטופי הזה עשוי להיות קרוב יותר משאנו חושבים. בנקים מרכזיים ברחבי העולם כבר מפיצים את ה-CBDC ואת מערכות התשלומים המהירים שלהם וסוללים את הדרך לשינוי המפחיד הזה. הדרך אל Unified Ledger גלובלי נסללת ממש לנגד עינינו. הם ייצרו ספר חשבונות מאוחד עולמי, ימזגו את כל פנקסי החשבונות הקיימים לבלוקצ'יין מרוכז אחד בידי ה-BIS ויעניקו לבנקים המרכזיים שליטה מלאה על כל עסקה ונכס. תהיה להם שליטה מוחלטת כל חיינו. אמנם לטענתם ישמרו חלק מן העסקאות על הפרטיות, אבל ייתכן שההגדרה שלהם לפרטיות אינה תואמת את שלנו.
בעוד דו"ח ה-BIS מקדם את היתרונות של שליטה ושל אמון בבנקים מרכזיים ופועל להגביר את הציות לתקנות ואת יכולת המעקב אחר מה שעושים המשתמשים בכספם, למען המלחמה בהון השחור, הוא גם טוען במפורש שהמטבעות הקריפטוגרפיים לא הוכיחו עצמם כמטבע מסחר, ורק האמון הקיים בבנק המרכזי יוכל לפתור את הבעיה הזאת. אולם בדהירתם אל מימוש החזון הם מתעלמים מחשיבות החופש ופרטיות האזרח, ולא נראה שנעשה כל ניסיון למצוא איזון בין שליטה ריכוזית לבין אוטונומיה פיננסית אינדיווידואלית.
המטבע הפדרלי המרכזי
והנה פרומו: בסוף חודש יולי תעלה לאוויר פלטפורמת התשלומים החדשה של הבנק הפדרלי האמריקאי, FedNow, וחיוני להבין את משמעותה ואת הסיכונים הפוטנציאליים הטמונים בה. ל-FedNow יש דמיון מדהים למטבעות דיגיטליים של הבנק המרכזי (CBDC), המעורר דאגה רבה בקרב ארגונים בתומכים בפרטיות.
מקורו של FedNow הוא בשנת 2013, כאשר חיפש הפדרל ריזרב מידע ממוסדות פיננסיים על שיפור מערכת התשלומים בארה"ב. כוח המשימה של ה-Faster Payments שנוצר, המליץ על יצירת מערכת תשלומים מהירה, שבסופו של דבר הובילה להולדת FedNow.
הרעיון הוא שהלקוחות יחזיקו בארנק אלקטרוני, בדומה לביט ופייבוקס הישראליות, אלא שנותן השירות יהיה הבנק הפדרלי. זו מהפכה של ממש שכן עד היום הנפיק הבנק המרכזי את המטבע עבור הבנקים המסחריים, והלקוחות פעלו מול הבנקים. אלא שכעת יסחרו לראשונה הלקוחות ישירות מול הבנק המרכזי, המטבע יודפס ישירות לארנקם והניהול יתבצע בבנק המרכזי. היתרונות של גישה זאת הן מהירות, עלות הטרנזקציה והקטנת הסיכון עקב צמצום הגורמים הנדרשים לביצוע כל טרנזקציה. עם זאת, מקבל הבנק המרכזי מידע רב ויכולת שליטה בנעשה בארנקים. אמנם עדיין לא מדובר בדולר דיגיטלי, אבל כבר אפשר לראות את קווי הדמיון.
נוסף לכך, הצגת FedNow עשויה להשפיע על שוק המטבעות הקריפטוגרפיים ולסלול את הדרך ל-FedNow stablecoin. מעבר זה לריכוזיות מאתגר את האופי המבוזר של מטבעות קריפטוגרפיים וגורם להערכה מחודשת של הנוף הפיננסי העתידי.
כדי להגביר את האימוץ של טכנולוגיה מסוג זה נדרש אמון רב במערכת וגם רשת של ספקי תשלומים ועסקים שיסכימו לעבוד עם השירות. לפיכך, שירות ה-FedNow יאפשר תשלומים בפארקים לאומיים ושירותי ממשל החל מיומו הראשון, וכמה גופים פיננסיים כבר קפצו על העגלה ומתחברים לשירות הפדרלי.
המסע עם FedNow בחזית החל, וההחלטות שיעברו היום יעצבו את הנוף הפיננסי של מחר. אם יניחו לנו לנווט את המורכבות ואת ההזדמנויות יחד, נוכל להבטיח עתיד שבו מתקיימים הטכנולוגיה והחופש אישי בהרמוניה. בינתיים, התכוננו להרפתקה הטרנספורמטיבית בעוד עתיד התשלומים הדיגיטליים מחכה.
אהבתם את הכתבה? הצטרפו לבראשית וביחד נחזיר את השפיות והאמת למיינסטרים (חודש ניסיון מתנה!)
מה זה עיתון בראשית?
עיתון בראשית קם בתחילת שנת 2022 במטרה ליצור תקשורת ששמה את האדם הקטן במרכז התמונה. העיתון אסף תחתיו חבורה של אנשי תקשורת שהתייאשו מאמצעי התקשורת הקיימים אחרי שהבינו שהם אינם קיימים בשביל לשרת אותנו, אלא את בעלי הכסף וההשפעה. לעיתון אין משקיעים גדולים או מפרסמים שאומרים לו מה להגיד (ומה לא) והוא נתמך לחלוטין על הקוראים והתומכים שלו.