היכלות לשכינה

התקווה

רוֹצָה לִהְיוֹת
בַּת בְּרִיתְךָ
לֹא רְכוּשְׁךָ
לֹא יַעֲדְךָ
לְהַלֵּךְ אִתְּךָ
יָד בְּיָד.

אַל תְּנַסֶּה
לִכְבֹּשׁ אוֹתִי
לִנְטֹשׁ אוֹתִי
לִלְטֹשׁ בִּי
לַחְרֹשׁ בִּי
אֶת אוֹת עֶלְיוֹנוּתְךָ.

אִם כְּבָר תִּמְצָא
עַצְמְךָ מֵעָלַי
הֱיֵה לִי
כַּשָּׁמַיִם
מֵעַל הָאֲדָמָה.

תהלים קנ”א

הַלְלוּ-אֵל בְּנָפְלוֹ;   
הַלְלוּהוּ בּשִפלוּתו;
הַלְלוּהוּ בִתהוֹמֹתָיו. 
הַלְלוּהוּ בְּדָם וְדִמְעָה;
הַלְלוּהוּ בְּקוֹל מְחָאָה;
הַלְלוּהוּ בְּשֶׁבֶר כְּאֵבָיו.
הַלְלוּ-יָהּ:

שיר הבאר

אַחַיי וְאַחְיוֹתַיי אַתֶּם
אַחַיי וְאַחְיוֹתַיי
אֵין זֶה מְשַׁנֶּה מִי הוּא אָבִינוּ
יִצְחַק אוֹ יִשְׁמַעְאֵל
מֻחַמָד אוֹ מֹשֶׁה 
לְכוּלָנוּ אוֹתָהּ אִמָּא
אִמָּא אֲדָמָה הִיא
הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
אִם נֵדַע לִהְיוֹת טוֹבִים אֵלֶיהָ
בְּרַחֲמֶיהָ
יֵשׁ מָקוֹם לְכוּלָם.

בת קול

הַמַּעְגָּל הוּא רֵאשִׁית הַחָכְמָה הָאֱנוֹשִׁית
בַּמַעְגַּל הַפָּנִים פְּנִימָה
אֶל תּוֹכֵנוּ, זוֹ אֶל זוֹ, אִשָּׁה אֶל רְעוּתָהּ,
לֵב אֶל לֵב פּוֹעֵם, עַיִן אֶל עַיִן טוֹבָה
כָּךְ אָנוּ מְשִׁיבוֹת עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ
כָּךְ הָיִינוּ תָּמִיד לְאוֹר הַיָּרֵחַ
עַל אִמָּא אֲדָמָה
שָׁרָשֵׁינוּ
מִשְׂתָּרְגִים לְתוֹכָהּ
צוֹמְחוֹת יַחַד מְנִיבוֹת פֵּרוֹת שֶׁל תִּקְוָה

דְּעוּ לָכֵן
שֶׁכָּל רוֹעָה וְרוֹעָה,
יֵשׁ לָהּ נִגּוּן מְיֻחָד
מִשֶּׁלָּהּ

שְׂאוּ קוֹלְכֶן בְּמחאה בבֶכִי בְקִינוֹת
שְׂאוּ קולכן בשמחה בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת
שִׁירוּ אֶת שִׁירַת הַמִּלְחָמָה
שִׁירוּ אֶת שִׁירַת הַשָּׁלוֹם
שִׁירוּ אֶת שִׁירַת הַהַחְלָמָה
שִׁירוּ אֶת שִׁירַת הַחֲלוֹם

בְּמַעְגָּל הָאֵינְסוֹף תִּתְעַצֵּם הַמַּנְגִּינָה
בְּקוֹלֵנוּ נִבְרָא הֵיכָלוֹת לִשְׁכִינָה.