היכלות לשכינה

לקט מתוך אסופה

התקווה

רוֹצָה לִהְיוֹת
בַּת בְּרִיתְךָ
לֹא רְכוּשְׁךָ
לֹא יַעֲדְךָ
לְהַלֵּךְ אִתְּךָ
יָד בְּיָד.

אַל תְּנַסֶּה
לִכְבֹּשׁ אוֹתִי
לִנְטֹשׁ אוֹתִי
לִלְטֹשׁ בִּי
לַחְרֹשׁ בִּי
אֶת אוֹת עֶלְיוֹנוּתְךָ.

אִם כְּבָר תִּמְצָא
עַצְמְךָ מֵעָלַי
הֱיֵה לִי
כַּשָּׁמַיִם
מֵעַל הָאֲדָמָה.

תהלים קנ”א

הַלְלוּ-אֵל בְּנָפְלוֹ;   
הַלְלוּהוּ בּשִפלוּתו;
הַלְלוּהוּ בִתהוֹמֹתָיו. 
הַלְלוּהוּ בְּדָם וְדִמְעָה;
הַלְלוּהוּ בְּקוֹל מְחָאָה;
הַלְלוּהוּ בְּשֶׁבֶר כְּאֵבָיו.
הַלְלוּ-יָהּ:

שער הרחמים | זוג יונים
שמי ים תיכון | Eye in the Sky

שיר הבאר

אַחַיי וְאַחְיוֹתַיי אַתֶּם
אַחַיי וְאַחְיוֹתַיי
אֵין זֶה מְשַׁנֶּה מִי הוּא אָבִינוּ
יִצְחַק אוֹ יִשְׁמַעְאֵל
מֻחַמָד אוֹ מֹשֶׁה 
לְכוּלָנוּ אוֹתָהּ אִמָּא
אִמָּא אֲדָמָה הִיא
הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
אִם נֵדַע לִהְיוֹת טוֹבִים אֵלֶיהָ
בְּרַחֲמֶיהָ
יֵשׁ מָקוֹם לְכוּלָם.

בת קול

הַמַּעְגָּל הוּא רֵאשִׁית הַחָכְמָה הָאֱנוֹשִׁית
בַּמַעְגַּל הַפָּנִים פְּנִימָה
אֶל תּוֹכֵנוּ, זוֹ אֶל זוֹ, אִשָּׁה אֶל רְעוּתָהּ,
לֵב אֶל לֵב פּוֹעֵם, עַיִן אֶל עַיִן טוֹבָה
כָּךְ אָנוּ מְשִׁיבוֹת עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ
כָּךְ הָיִינוּ תָּמִיד לְאוֹר הַיָּרֵחַ
עַל אִמָּא אֲדָמָה
שָׁרָשֵׁינוּ
מִשְׂתָּרְגִים לְתוֹכָהּ
צוֹמְחוֹת יַחַד מְנִיבוֹת פֵּרוֹת שֶׁל תִּקְוָה

דְּעוּ לָכֵן
שֶׁכָּל רוֹעָה וְרוֹעָה,
יֵשׁ לָהּ נִגּוּן מְיֻחָד
מִשֶּׁלָּהּ

שְׂאוּ קוֹלְכֶן בְּמחאה בבֶכִי בְקִינוֹת
שְׂאוּ קולכן בשמחה בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת
שִׁירוּ אֶת שִׁירַת הַמִּלְחָמָה
שִׁירוּ אֶת שִׁירַת הַשָּׁלוֹם
שִׁירוּ אֶת שִׁירַת הַהַחְלָמָה
שִׁירוּ אֶת שִׁירַת הַחֲלוֹם

בְּמַעְגָּל הָאֵינְסוֹף תִּתְעַצֵּם הַמַּנְגִּינָה
בְּקוֹלֵנוּ נִבְרָא הֵיכָלוֹת לִשְׁכִינָה.

כתבות שאולי יעניינו אותך

חלומות של מלכים

אינני יודעת אם שלומי ברכה קיבל השראה מפרשת השבוע כשכתב את הלהיט של להקת משינה, אבל חוטי משמעות כפולים מחברים בין השיר הנהדר הזה לבין פרשת מִקֵּץ. המשמעות הכפולה של קץ ויקיצה משחקת בין פסוקי הפרשה כבר בראשיתה: “וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם…

באר התקווה הטובה

האם נוכל לדרוש תקווה בפרשת וַיֵּרָא? הרי מלכתחילה זה נשמע כמו אוקסימורון, ניגוד פנימי. תקווה היא רגש חיובי שקט ובוטח שמעורר תחושת חיבור ומסוגלות. יראה היא רגש עז, מהלך על תהום הפחד, חושף את קַטְנוּת האדם חסר האונים אל מול הגורל. פרשת וַיֵּרָא רצופה ברגעים של יראה גולמית. חרדות קיומיות שזורות בתוך שרשרת אירועי הסאגה המשפחתית המתוארת בה. גיבוריה – שהצמיחו את הקונסטלציה המשפחתית הסבוכה שהביאה את כולנו, בני ובנות עמי הארץ הזאת, עד הלום – היו הורים יראים והיראה, מסתבר, היא מדריכת הורים גרועה למדי.

ההבדל בין משה למרים הוא כמו בין קו לעיגול

החוויה האהובה על התודעה הרבנית-רדיקלית שלי היא למצוא תימוכין לרעיונות ניו-אייג’יים בכתבים עתיקים. יותר מכל, עושה לי נעים לגלות שורשים של פמיניזם רוחני במקורות שנחשבים למעוזי הפטריארכיה. כשזה קורה בחפיפה לפרשת השבוע של יום ההולדת העברי שלי, פרשת “בשלח”, זה משמח אותי במיוחד.

פרעה זה גם פה

למה פרעה לא נכנע למרות כל המכות שהוטחו בארצו? זו תודעת ההגמוניה השלטונית: ליבה כבד ונוקשה, מכורה לסיפור של עליונותה האלוהית ולכלכלת שפע המבוססת על שעבוד וניצול

למה פרעה לא נכנע למרות כל המכות שהוטחו בארצו? זו תודעת ההגמוניה השלטונית: ליבה כבד ונוקשה, מכורה לסיפור של עליונותה האלוהית ולכלכלת שפע המבוססת על שעבוד וניצול

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

החיים, עכשיו במבצע!

“החיים, עכשיו במבצע!” הוא אוסף מטוריו האישיים של גבי ניצן (באדולינה, פרא, שובה של המלכה ועוד), שהתפרסמו במגזין “בראשית” בשלוש השנים האחרונות. בכתיבה שופעת הומור, כנות ורגישות, הוא מזמין אותנו לעצור לרגע מהמרוץ ולהפנות את תשומת ליבנו לאלומות האור שבוקעות מתוך שגרת החיים המאתגרת של ישראל ב-2025.

פרקי הספר נוגעים בפשטות ובישירות, כמיטב סגנונו הייחודי של ניצן, בנקודות הכואבות של המציאות הישראלית. יש בהם רגעים של פחד ואימה לצד אומץ ואהבה, בדידות וניכור לצד חיבור עמוק לאדמה ולשורשים, כך הם מצליחים להאיר מחדש את מה שאנחנו שוכחים לפעמים לראות: את עצמנו.

“החיים, עכשיו במבצע!” הוא ספר פוקח עיניים, חכם וחשוב, שמזכיר לנו כמה חיוני להטיל ספק בכל מה שנדמה כאקסיומה, וכמה נפלא ופגיע להיות בני אדם. זהו ספר שמזמין כל אחד מאיתנו לחיות את החיים במלוא עוצמתם – כאן ועכשיו.

[login_fail_messaging]