ביום ראשון הקרוב יחול תשעה באב. זה אחד המועדים האהובים עליי בלוח השנה היהודי. אני במיעוט, אני יודעת. מבחינת לוח השנה, היום התשיעי באב הוא יום שבת, אך כבר במִשְׁנָה נקבע כי מצוות עונג השבת דוחה את מצוות התענית ולכן נדחו מנהגי תשעה באב למוצאי השבת.
המסורת העתיקה הזו משקפת גם את התפיסה הרווחת בעולם החדש – שראוי לדחות תענית מפני עונג. הרי מחשבה בוראת מציאות, ואנו רוצות מציאות שמחה, אז בואו נניח לאבל ולתודעת הקורבן, הבה נסיט את המודעות מהחוסר ונודה על הַיֵּשׁ. מה גם שיש מספיק דברים מוחשיים בחיינו שמסבים לנו סבל, אז למה באמת להסתובב עם פרצוף תשעה באב, לייבב ולגז'דר על משהו שקרה לפני 2000 שנה ויותר…?