דמעות תנין
איש לא חשב שיוסי, אוטיסט בתפקוד נמוך, יוכל להשתלב ביער הקופים. איש גם לא חשב שתנין אימתני יכול להתכרבל עם אדם אנושי. זה לא אומר שזה לא אפשרי
“הסיפור האמיתי שלי מתחיל עם הריוני הראשון לפני 27 שנים”, ככה היא פותחת את השיחה, וממשיכה: “כל כך רציתי להיות אמא וכשהתבשרתי שאני נושאת ברחמי תאומים זהים, שני בנים, לא היה גבול לשמחתי ולשמחת בעלי”.
אבל השמחה היתה קצרה. די מהר נודע להם שיזהר הוא תינוק בריא ואילו אחיו התאום יוסי נולד אוטיסט. האוטיזם שלו היה בדרגה חמורה ונדרשו ממנה ומבעלה הרבה מאוד מאמץ ואנרגיה לגדל את שני הילדים. יוסי היה ועודנו צריך השגחה וטיפול 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. “אני מודה” היא אומרת בשקט, “שהרבה ממה שהשקעתי ביוסי בא על חשבון אחיו הממש מוצלח, יזהר.”
כמו שקורה הרבה פעמים במקרים כאלה, כל האנרגיה בבית הלכה לכיוון יוסי. ההורים עשו מאמצים אינסופיים…
מרגש. כתוב מדויק. מלא חמלה. תודה
הכתבות של נורה מתגלות משבוע לשבוע כיותר ויותר מרגשות
תודה לך על המילים המחלחלות ומזכירות לנו כמה טוב יש בעולם הזה