דבורה של ראש השנה
סיפור מהמגירה - ורד לוי ברזילי
בצהרי היום של ערב ראש-השנה של השנה שעברה, שחיתי בבריכה. שמי הראשון הוא ורד. השני, דה גאדג’טס וומן: בגד ים גוטקס. כובע רחצה ספידו. משקפי שחייה אופטיים ונגד שמש. סנפירי גומי כחולים. מכשיר קסם זעיר שמשמיע לי מוזיקה במהלך השחייה מחובר לאוזניי ועל הדרך משמש גם אטמים נגד מים.
השחייה היא המדיטציה שלי ויש לי שיר אחד קבוע לכל עונה. חשוב שיהיה בסנכרון מושלם עם קצב תנועות החתירה, ושהכל יהיה רפטטיבי. שו-חה נו-ש-מת. שו-חה נו-ש-מת. שו-חה נו-ש-מת.
בקיץ של השנה שעברה השיר הנבחר היה “ציפור שנייה” (של נתן זך, “ראיתי ציפור רבת יופי…”), שהוא השיר הכי יפה שיש, והכל זרם באופן מושלם עד שאחרי כמה בריכות, דבורה פירפרה במים באמצע המסלול שלי והכל נעצר.
“מלח–מים, מלח–מים, מלח-מים” צעקה מישהי ששחתה על ידי…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
תגובות