אם אין סרדיני, יאכלו ארנצ’יני


הו סרדיניה…
אי שם באיטליה שוכן לו אי מקסים,
אחד המקומות האהובים עליי.
מקום שמשלב ים עם אוכל טוב,
נופים מרשימים ואנשים על הכיף כיפאק,
שזה בכלל כבר השילוב הכי אהוב עליי.

צילום: אופיר גפקוביץ’

מה עוד שיש לו את השם הכל כך מושך – סרדיניה.
וזה הרי מיד מבהיר לנו ששם נפגוש את הסרדינים הטובים בעולם.
אני כל כך אוהב סרדינים. וואוווו!
נסעתי עד סרדיניה כי רציתי לאכול את הסרדינים הטובים בעולם.
רק מה, לא סיפרו לי שהשם סרדיניה לא ממש קשור לסרדינים…

הייתם מאמינים שגם שם, הסרדינים נולדו בתוך קופסת המתכת הזאת, שכולנו מכירים, קופסת השימורים?
כן הקופסה הקטנה הזאת שחיים בה סרדינים וטונה.
אגב, אם אתם מתעקשים לדעת, אז לטעמי,
טונה בקופסה זה אחד המאכלים הטובים שנוצרו אי פעם בתולדות האנושות.
כן, אמרתי את זה!
אני מאוד מקווה שלא תצלבו אותי על כך.

אבל זה מי שאני: שף שאוהב טונה וסרדינים מקופסה.
וכך קרה שאיפשהו בשנת-2017 במקום לפגוש סרדינים,
פגשתי את כדור הזהב הסיציליאני: ארנצ’יני.
כדור מטוגן פריך וזהוב, שגורם לאושר עילאי ברגע שמכניסים אותו לפה.
לפעמים לוקחים ממנו ביס מהר מדי וחוטפים כווייה,
כאילו לקחנו בטעות שלוק מלבה טרייה, אז מומלץ להיזהר.
אבל ברגע שהוא מגיע לטמפרטורה שפויה, זה מעדן בין לאומי.

צילום: אופיר גפקוביץ’


ארנצ׳יני אויייייייי ארנצ׳יני, אני לא משורר אבל בא לי לכתוב עליך שיר, מרוב שאתה מושלם.
אני אוהב אותך ארנצ’יני……!
מה חשבתי לעצמי שחלמתי על סרדינים?
ריח של דגים ועוד מקופסת שימורים!
אני אוהב רק אותך ארנצ׳יני,
ואתה גם בא במלא גרסאות ובכל מיני טעמים,
עם גבינה שניתכת לה בזמן הלעיסה.

(כולן לשים עכשיו את that’s amore, של דין מרטין,
כי זה השיר שאני שומע בראשי כשאני חושב על ארנצ׳יני)
וזה השיר שאיתו נכין את השלמות הזאת –
ארנצ׳יני!


ארנצ’יני

הכנה מקדימה
מכינות אורז ומצננות אותו במקרר.
כולן יודעות להכין נכון?
(כוס אורז עם כוס וחצי מים וכפית של מלח על אש קטנה).
הכי טוב להתחיל להכין ארנצ’יני כשיש לנו אורז מאתמול במקרר.
זה נותן תחושה של קיימות ומיחזור, וזה עושה לי להרגיש טוב יותר.

צילום: אופיר גפקוביץ’

מצרכים

  • 250 גרם אורז קר
  • שן אחת של שום
  • 50 גרם לימון כבוש
  • כפית מלח
  • 100 גרם פטרוזיליה
  • 50 גרם סלרי גבעולים
  • 150 גרם מוצרלה
  • 50 גרם פרמזן.

הכנה

מכניסים הכל יחד למעבד מזון.
מעבדים בפולסים עד שמתקבל מרקם מגניב.
מוציאים הכל ומכדררים לגודל שהכי מדליק אותנו.

בינתיים, בצד, נכין שתי קערות:
אחת עם ביצה טרופה והשניה עם פירורי לחם
ממש כמו של שניצלים.
נטבול את הכדורים בביצה, נעביר לפירורים
ואז לשמן עמוק עד להשחמה של הפירורים.
נוציא בעזרת כף מחוררת ונעביר למסננת.
נפזר מלמעלה מעט מלח דק ונחזור על הפעולה עד לסוף הכדורים.רוטב חמאה ועגבניות
5 עגבניות חתוכות גס וכפית מלח בסיר
מתבשלות כ –45 דק׳ עד לצמצום כל הנוזלים.
מעבירים למעבד מזון עם 100 גרם חמאה
וטוחנים יחד עד למרקם חלק.
ממליחים עד שטעים.
מניחים את כדורי הארנצ’יני על רוטב העגבניות
ומפזרים פרמזן מלמעלה.
אוכלים עם הידיים ומלקקים את האצבעות.
מצלמים ומספרים בסטורי:
כאן חיו להם בכיף כדורי הארנצ׳יני הטעימים ביותר בהיסטוריה!

כתבות שאולי יעניינו אותך

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

טונה, מחוץ לפחית

הוא לא רק אחד היוצרים והמבצעים המוכשרים בישראל – הראפר טונה הוא שריד אחרון לרוק'נרול אמיתי שלא מפחד ממחאה אלא טורף אותה בלהט

הוא לא רק אחד היוצרים והמבצעים המוכשרים בישראל –
הראפר טונה הוא שריד אחרון לרוק’נרול אמיתי שלא מפחד
ממחאה אלא טורף אותה בלהט

דרווין – פרק 3

סיפור בהמשכים מאת ישי (אישי) רון: דרווין מתעצב אל לבו ומתגעגע לצ’רלס החולה בסרטן; “הבכי שלו קרא לבכי שלי לבוא, ואז שנינו בכינו ולשנינו יצאו קולות אבל רק לצ’רלס ירדו מים של דמעות מהעיניים”

תסתכלו לנו בעיניים

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

תרופת סבתא

אחרי שהפציעה גם בשמי הרייטינג של הטלוויזיה, הדמות הקומית של גברת רביע הפכה לתופעה סנסנציונית וחוצת ז'אנרים כשהיא מעבירה טיפולים זוגיים מהפכניים על הבמה, מול אולמות מלאים. נועם אנקר הזמינה למיטת הטיפולים את דניאל קישינובסקי, השחקן שמאחורי הדמות, ולמדה על מערכת היחסים העדינה שבין הסבתא זפטא לבין הנער שכמעט איבד את רגליו

אחרי שהפציעה גם בשמי הרייטינג של הטלוויזיה, הדמות הקומית של גברת רביע הפכה לתופעה סנסנציונית וחוצת ז’אנרים כשהיא מעבירה טיפולים זוגיים מהפכניים על הבמה, מול אולמות מלאים. נועם אנקר הזמינה למיטת הטיפולים את דניאל קישינובסקי, השחקן שמאחורי הדמות

האיש שהחליט לאתחל את העולם

ניב עמיר נסע לאוסטרליה אחרי הצבא, נשא שם אישה, הפך לאבא ואיש עסקים מצליח ונינוח, עד שיום אחד הכה בו רעיון: הוא חייב לעזוב הכל ולארגן בישראל כנס התעוררות בינלאומי ענק. וזה הצליח מעל למשוער, למעט פרט אחד קטן – שנייה אחרי שהוא נחת כאן פרצה הקורונה והכל בוטל. אבל את התנופה שלו כבר היה מאוחר לעצור, וכך קם ארגון "ביחד", שבונה מהיסוד תשתיות קהילתיות של חינוך, בריאות כלכלה ועסקים. הם מקימים גם ישוב חדש בדרום, ומטבע קהילתי דיגיטלי

ניב עמיר נסע לאוסטרליה אחרי הצבא, נשא שם אישה, הפך לאבא ואיש עסקים מצליח ונינוח, עד שיום אחד הכה בו רעיון: הוא חייב לעזוב הכל ולארגן בישראל כנס התעוררות בינלאומי ענק. כך קם ארגון “ביחד”, שבונה מהיסוד תשתיות קהילתיות של חינוך, בריאות כלכלה ועסקים

קורבנות ללא פנים

איש מהם לא היה "מתנגד חיסונים", להפך. אבל מרגע שנפגעו קשות מתכשיר פייזר וחייהם נהרסו, הם גילו שלכל הסבל הפיזי והנפשי נוספו סנקציות חברתיות חמורות: רופאים נזפו בהם שוב ושוב וביטלו את תלונותיהם, בני משפחה פנו נגדם והמערכת הציבורית הפקירה אותם. הבושה והפחד של הנפגעים כה עמוקים, ששלושה מתוך ארבעת המרואיינים בכתבה ביקשו לשמור על עילום שם. לפי הנתונים המאוד חלקיים בידינו, סיפוריהם מייצגים עוד מאות אלפי אנשים בישראל

איש מהם לא היה “מתנגד חיסונים” אבל מרגע שנפגעו קשות מתכשיר פייזר חייהם נהרסו, ולסבל הפיזי והנפשי שלהם נוספו סנקציות חברתיות חמורות. מרווה קובי בראיון עם 4 נפגעי חיסון

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

[login_fail_messaging]