מה זה ירוק מבחוץ וירוק מבפנים

בפרקים הקודמים סיפרתי על ההחלטה לבנות בית ירוק, על העקרונות שעמדו ועומדים בבסיס הבית ועל הניסים שקרו לי עם אנשים טובים שעזרו לי למצוא פתרונות לבעיות שעלו בדרך.

הפעם אני רוצה לספר לכם על המערכות השונות של הבית.  גם הן, כמובן, מושתתות על רעיונות שעזרים לחסוך אנרגיה ומשאבים אחרים. עיקרון בסיסי אחד היה העמדת הבית בזוויות נכונות של כיווני אוויר ושמש תוך הקפדה על הענקת צל לבית מכל צדדיו – בעיקר בצדו הדרומי. הבית מתוכנן כך שכל החלונות של חדרי השינה פונים לכיוון דרום. שמש חורפית נמוכה נכנסת לתוך החדרים ומחממת אותם. מעל החלון יש מעין מצחייה קטנה שמונעת מהקרינה של השמש להיכנס לבית בדיוק כשמתחילים החמסינים של האביב.

איסוף מי טל זו אחת המתנות הלא מתוכננות של הבית – הוא אוסף בממוצע כ- 50 ליטר מי טל בלילה. מי טל הם מים שלא מופיעים בשום שעון, אלה בדרך כלל מים שאף אחד לא יודע שניתן לאסוף אותם. אני מניח שאם הממשלה היתה יודעת שניתן לאסוף מי טל היא בטח היתה כבר מחוקקת חוק שאסור לאסוף מי טל, ממש כמו מי גשם. מי גשם אסור לאסוף בארץ

כך הוא נשמר קריר ועם זאת מואר. חשוב לתכנן בתים ומשרדים בצורה כזו שאור טבעי יכנס למבנים כל זמן שיש שמש בשמיים. עוד לפני שאנו באים לייצר אנרגיה ממקורות מתחדשים, חשוב להבין שאם נבנה כך בתים, נוכל לחסוך המון אנרגיה עוד לפני שייצרנו אותה מלכתחילה. בקיימות אנו קוראים לזה לפתור את הבעיה במעלה הזרם – לפתור את הבעיה עוד לפני שהיא בכלל נהייתה לבעיה.

החלונות בביתי נושקים לתקרה. הרעיון הוא שהאוויר החם עולה למעלה ובקיץ חשוב מאוד שיהיה לו מהיכן לצאת. לכן, החלונות בנויים כך שבחלק העליון של החלון קיים פתח –  שפותחים אותו בקיץ וסוגרים בחורף. וכך בקיץ האוויר החם (שהוא חיסרון) יכול לצאת החוצה ובחורף, כאשר האוויר החם הוא יתרון הוא נשאר בתוך הבית.

נעבור אל מערכות המים. יש בבית שלנו מערכת נהדרת בבית שמנקה את כל מה המים האפורים – מי המקלחות, הכיורים ומכונת הכביסה. מדובר בכמות גדולה מאוד של מים. הם עוברים אצלי טיהור במערכת מים מיוחדת שפועלת לפי החוקים שמנקים מים בטבע: זרימה על אבנים, חמצון, שורשים של צמחים ובעיקר חיידקים. זו מערכת אקטיבית שגורמת למים לזרום כל הזמן. הם עוברים דרך פילטר ביולוגי שוב ושוב עד שהם מגיעים לאיכות של מי שתיה. אנחנו אמנם לא שותים את המים האלה אבל בהחלט ניתן להדיח איתם את האסלה. בעודפי המים אנחנו משתמשים להשקיית הגינה ולכן יש הקפדה מלכתחילה על סבונים וחומרי ניקוי שבהם משתמשים, מראש עדיף להשתמש בסבונים ביולוגיים ולא סינטטיים.

הבית גם מאפשר לי איסוף של מי טל. לא תכננתי את זה אבל כנראה שכאשר עושים משהו נכון מקבלים המון מתנות על הדרך. איסוף מי טל זו אחת המתנות הלא מתוכננות של הבית – הוא אוסף בממוצע כ- 50 ליטר מי טל בלילה. מי טל הם מים שלא מופיעים בשום שעון, אלה בדרך כלל מים שאף אחד לא יודע שניתן לאסוף אותם. אני מניח שאם הממשלה היתה יודעת שניתן לאסוף מי טל היא בטח היתה כבר מחוקקת חוק שאסור לאסוף מי טל, ממש כמו מי גשם. מי גשם אסור לאסוף בארץ.

יש מדינות בעולם שמחייבות את התושבים לאגור מי גשם כי זה עוזר למדינה לחסוך בתשתיות. כנראה בגלל שישראל היא ארץ שופעת מים אז אצלנו אסור לאגור את מי הגשם – מעדיפים שהם יזרמו לים… אם יש חוקים שצריך לשנות אותם בארץ אני חושב שזה אחד מהם.

50 ליטר מי טל בלילה זה לא מעט. ישראלי ממוצע צורך כ- 50 ליטר מים ביום למקלחת. עוד כ-50 ליטר ליום אנו צורכים עבור השירותים. עכשיו תתארו לכם שאני אוסף 50 ליטר מים מהאוויר – לא מהכינרת, לא מהתפלה, פשוט ככה מהאוויר, והנה, אני יכול להשתמש בהם למקלחת. את המים של המקלחת אני יכול לטהר ולהפוך למים שאיתם ניתן להדיח את האסלה. בצורה כזו אני יכול לחיות חיים שלמים מבלי לגעת באקוויפר תוך חיסכון אדיר של מים. במדינה מדברית כמו שלנו זה צעד חיוני.

אז איך אוספים מי טל? כולנו מכירים מלכודות טל – בכל בוקר כשיוצאים לרחוב, הרי רואים את המכוניות נוטפות מים. זוהי מלכודת טל. המתכת של המכונית מתקררת יותר מהר מהאוויר. האוויר רווי הטל פוגש את המתכת ומתעבה. הגג של הבית שלי עשוי ממתכת, זוכרים? מעל המכולות שמתי קירוי של פח מגולוון שנקרא איסכורית. גג הפח לא מחמם את הבית כי יש שלוש שכבות של בידוד בינו ובין הבית. הבידוד הזה עוזר בעיבוי של מי הטל. טיפת הטל מתעבה על הגג, תופסת כובד ומתחילה לזלוג אט אט במורד הגג בעל השיפוע העדין. התקנתי מרזב שמנקז את כל הגג לנקודה אחת וכך קיבלתי גג שאוסף לי את כל מי הטל של הבית למיכל אחד.

בבית שלנו ישנן גם מערכות אקטיביות. לדוגמה, פאנלים סולאריים. ויש מערכת של ביוגז. זו מערכת שאוספת אליה פסולת אורגנית (שאריות מזון). כשלוקחים חומר אורגני ושמים אותו בתנאים שהם נטולי חמצן, הוא משחרר גז שנקרא מתאן. גז המתאן הוא גז חממה –  כ- 15% מגזי החממה שאנו מייצרים בארץ מקורם בחומר האורגני שאנו זורקים למטמנות. אבל הגז הזה הוא גם גז דליק. חבורה נהדרת של אנשים מבית-ינאי פיתחה מערכת ביוגז ביתית. שם החברה שלהם הוא “הום ביוגז”. המערכת הזו יודעת לעשות בדיוק את מה שמתרחש  במטמנות, אלא שבמקום שהגז יגיע לאטמוספירה הוא מוזרם לכיריים ומייצר לנו אנרגיה לבישול. אנרגיה שמיוצרת מהפסולת שלנו. פשוט וגאוני.

ועכשיו נעבור ברשותכם לחצר. היא כמובן חלק בלתי נפרד מהבית עצמו. החצר שלי קולטת את הפסולות של הבית כמו הפסולת האורגנית. חלקה, כאמור, מועבר למערכת הביוגז וחלקה האחר משמש ליצירת קומפוסט המדשן לנו את הגינה. סביב הבית ישנם 20 עצי פרי. הם מתוכננים ככה שתמיד יהיו פירות בחצר, לא חשוב מה העונה, תמיד נוכל לצאת לגינה ולקטוף פירות. החצר מייצרת גם ירקות. בשיטת הגינון המקיים שפיתחתי ניתן לייצר מזון עם מעט מאוד מים, כל זה בזכות כמות גדולה של חומר אורגני שנמצא תמיד בקרקע.

כך בניתי לעצמי ולמשפחתי בית שיודע לחמם את עצמו ולקרר את עצמו, ללא שימוש באנרגיה חיצונית של חשמל. בית ממכולות ישנות, מעוצב ויפהפה בכל קנה מידה, שממזג את עצמו, ומייצר בעצמו ולעצמו מים, מזון ואנרגיה.