דברי עכשיו סבתא, אני שומעת
על השתקה מינית-נשית בעולם שבו נשים עדיין עוטות רעלות, ל-בנים עדיין חותכים עורלות, ונשים ננזפות על הבעת גבולות המגע שלהן מול נשיאי מדינות
סבתא בת-שבע שלי נפטרה השבוע.
כמה מוזר לכתוב על סבתא שלי בטור על מיניות. מרגיש כל כך לא קשור לכל מה שהיא ייצגה לי. ובמחשבה שניה, אולי בדיוק בגלל זה, הכי קשור.
אם אני מסתכלת היום על מה שאני עושה, על העיסוק שלי בשדה המיניות, ובפרט על כתיבת טור על מיניות בעיתון, הרבה מזה קשור למקום המודחק המיני-נשי שסבתא שלי ייצגה לי ובכלל שכל שושלת הנשים במשפחה שלי, בפרט מצד אמא שלי, החזיקה. היא היתה מאוד מבוגרת אומנם, זה היה מוות צפוי, ועדיין האובדן שלה מאוד השפיע עלי…
השתיקה היא טובה, ולא תמיד חייבים להשפריץ החוצה כל מה שעולה בראש, בין שזה הגבר
או שזאת האישה. ופעם היו שידוכים ולא כיבושים. וגם בספינות או מטוסים יש קברנית ראשי
אחד. ובקשר למיניות, אפשר להשאיר אותה בבית, ולא חייבים להחצין הכל ברחוב. וקשר טוב
ודיאלוג בין הגבר לאישה הוא חשוב. ויש הבדלים איך ששני המינים מתלבשים היום, ואיך היה פעם.
פעם שאלו, (ואני לא זוכר את מי זה היה,) תגיד איך החזקתם מעמד כל כך הרבה שנים ביחד?
ותשובתו הייתה, פעם כשמשהו נשבר היו מתקנים, והיום הכל מחליפים. ובקיצור הברכה
נמצאת בדבר הסמוי מן העין. התורה למדה אותנו מה כן ומה לא, ואין צורך ללחוץ יד לכל אחד.
והיום יש הרבה גירושים כי הכל פתוח ונגיש. זה לרע לשמור על הצניעות ועל התא המשפחתי שלך.
כתוב ולא תתורו אחריי עיניכם ואחריי לבבכם אשר אתם זונים אחריהם. ז”א העין רואה והלב חומד.
זאת לא מידה ראה להיות ביישן לפעמים.