loader image

מקריבים את הילד למוֹלך

מטריד לחשוב כמה אנרגיה נדרשת כדי לשכנע אנשים לא להקריב את ילדיהם. מטריד לחשוב כמה פופולרי יכול להיות מנהג שכזה, כדי לשרוד דורות ארוכים למרות האיסור המפורש

פרשת קדושים מזכירה לי ארטישוק. ליתר דיוק, היא החלק האכיל בארטישוק, שכדי להגיע אליו צריך לקטוף את הצמח הקוצני, לחתוך את הקוצים, לבשל את התפרחת, לקלף את העלים החיצוניים שלה, לחתוך את הגבעול ולהסיר את השערות. כך שוכנת פרשת קדושים בתוך ספר ויקרא, חבויה בתוך קוצים של דיני שחיטה וזבחים, מוקפת עלים של טקסי כהונה ארכאיים, ניצבת על גבעול סִיבִי של עונשי סקילה ונידוי ועטופה שערות של כללי מוסר מיני שֶׁנָּס לֵיחָם. ובתוך כל אלה – פרק י”ט, לבב רך של רלוונטיות פשוטה ומזינה המתנקזת לפסוק אחד ונצחי: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (ויקרא י”ט, יח).

הפרשה נפתחת בהצהרה מבטיחה: דַּבֵּר אֶל־כׇּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם׃ (שם, ב) אך מיד עם ההבטחה מוגש גם החשבון עם רשימת מצוות ארוכה.


לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית

כתבות שאולי יעניינו אותך

ההיסטוריה הלא מסופרת של מערכת החינוך

"חינוך צריך לכוון להשמדת הרצון החופשי, כך שלאחריו אנשים לא יוכלו לחשוב עוד לשארית חייהם או לסטות מהדרך שגורמי הסמכות התוו להם" - וויליאם גוטליב פיץ', ממעצבי מערכת החינוך המודרנית

האם מערכת החינוך נועדה לשחרר או לשעבד את הנפש האנושית? דניאל שרון יצא במסע לעבר. המסקנות שלו לא יופיעו בחומר למבחן

אם בכוהנים נפלה שלהבת

״הרגע שֶׁאַחֲרֵי” הוא הגיבור של פרשת השבוע. היא נפתחת במלים ” וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי … ” (ויקרא ט’ א), היום השמיני הוא הרגע שאחרי שבעת ימי המילואים. תקופת החניכה של אהרון ובניו הסתיימה, בא הרגע לעבור את הסף אל העשייה עצמה, אל הכהונה. בעברית בת זמננו (לפי אתר האקדמיה ללשון העברית) למילה כהונה יש שתי הגדרות מילוניות שונות. 

באר התקווה הטובה

האם נוכל לדרוש תקווה בפרשת וַיֵּרָא? הרי מלכתחילה זה נשמע כמו אוקסימורון, ניגוד פנימי. תקווה היא רגש חיובי שקט ובוטח שמעורר תחושת חיבור ומסוגלות. יראה היא רגש עז, מהלך על תהום הפחד, חושף את קַטְנוּת האדם חסר האונים אל מול הגורל. פרשת וַיֵּרָא רצופה ברגעים של יראה גולמית. חרדות קיומיות שזורות בתוך שרשרת אירועי הסאגה המשפחתית המתוארת בה. גיבוריה – שהצמיחו את הקונסטלציה המשפחתית הסבוכה שהביאה את כולנו, בני ובנות עמי הארץ הזאת, עד הלום – היו הורים יראים והיראה, מסתבר, היא מדריכת הורים גרועה למדי.

בשבילה גיבורים מתים

בשבוע שבו שר המשטרה של ישראל נכנס בכוח להר הבית עם 1,500 מתפללים יהודים חשוב לזכור: ירושלים הוכתרה כעיר קדושה הרבה לפני שניכסנו אותה, ומאז ועד היום שלוש הדתות הגדולות (או ארבע אם סופרים את היבוסים) עושות שימוש ציני באלוהים מתחלפים כדי להצדיק את נהרות הדם שזרמו בין חומותיה. זה ייפסק ביום שהמאמינים יבינו את מה ששלמה המלך ניסה להסביר לשווא: אין באבנים יותר קדושה מאשר בקוציו של דרדר או ברעמתו של חמור

רגע אחרי שבן גביר ו-1,500 יהודים עלו בכוח להר הבית, אירית ינקוביץ מסיירת בירושלים הקדומה ומדגימה כיצד שלוש הדתות הגדולות עשו שימוש פוליטי וציני באלוהים מתחלפים, כדי להצדיק את נהרות הדם שזרמו (וזורמים) בין חומותיה

מאמר למנויים. התחבר/י. או הירשמ/י.

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]