חיבוק דוב מהאג

בשעה שהארץ רוחשת ורועשת בעקבות התביעה נגד ישראל בבית המשפט בהאג, טרחנו ובדקנו מה קורה כשמרשיעים שם אומה ברצח עם. ספוילר: תשאלו את פוטין

ב-26 בפברואר 2022, בשעה 21:30, והשעה חשובה ביותר בכדי להדגים עד כמה הפנייה היתה דחופה, הגישה אוקראינה בקשה לפתיחת הליכים נגד הפדרציה הרוסית לגבי “מחלוקת (…) הנוגעת לפרשנות, יישום והגשמה של האמנת 1948 בדבר מניעה וענישה של פשע רצח עם” (להלן “אמנת רצח עם” או “אמנה”).

הבקשה למתן צו מניעה זמני דחוף הוגשה ע”י הטוענת להיות נרצחת, אוקראינה, ולא ע”י חברה קרובה (דרום אפריקה) כמו במקרה שלנו. אבל בעקרון – אותה בקשה המבוססת על אותו הטיעון: מישהו מבצע פשע של רצח עם, עיצרו אותו מיד!

בבקשתה טוענת אוקראינה שמעשי רצח עם התרחשו ע”י הרוסים בלוהנסק ובדונייצק, מחוזות אוקראינים, במסגרת “מבצע צבאי מיוחד” של הרוסים נגד אוקראינה. מעשי הרצח אליהם יצאה רוסיה הוצדקו, ואולי גם זה יצלצל לכם מוכר, בטענה כי מדובר במניעת מעשי רצח-עם שעשו האוקראינים באוכלוסייה הרוסית במחוזות אלה. אוקראינה מכחישה בתוקף שרצח עם כזה התרחש. מסקנת הדברים ברורה – כך לטענת אוקראינה – רצח העם שמבצעים הרוסים באוקראינים – לא מוצדק ומהווה פשע נגד האנושות.

כאמור, הבקשה הוגשה בשעה 21:30 בלילה, בדחיפות, ובמסגרתה בית הדין הבינלאומי לצדק התבקש להכריע בשאלה “מי רצח את מי” ראשון, והאם להוציא צו נגד הרוצח הלא הגון ולהודיע לו – עד כאן חביבי, הגזמת. עכשיו תפסיק.

ביחד עם הבקשה להורות לרוסיה לעצור את מעשי רצח העם (האוקראיני), אוקראינה הגישה בקשה שבית הדין יורה לרוסים להשעות את המבצעים הצבאיים שהחלו ב-24 בפברואר 2022.

בית הדין פנה לרוסיה בדרישה להשיב לבקשת אוקראינה. רוסיה הפורמלית השיבה ב-5 במרץ 2022 (כלומר באיחור של למעלה מחודשיים), כי החליטה שלא להשתתף בהליך. למרות ההודעה הדרמטית של רוסיה שהיא “שמה פס” על בית הדין (ואולי גם על הצדק), עברו רק יומיים והנה ב-7 במרץ 2022, שגריר רוסיה בהולנד מסר לבית המשפט מסמך המפרט “את עמדת הפדרציה הרוסית לגבי היעדר סמכות שיפוט של בית המשפט בתיק”. במסמך הנ”ל טוענת רוסיה כי לבית המשפט אין בכלל סמכות לדון בתיק. רוסיה הודיעה כי היא דורשת שהתיק ייסגר ללא דיון.

בית הדין האמיץ לא היסס לרגע, ובצו שניתן על ידו ביום 16 למרץ 2022 ניתן צו מניעה נגד רוסיה ובמסגרת ההחלטה פורטו הנימוקים לצו.

ולדימיר פוטין: למה מה קרה?

בהחלטה סוקרים השופטים את הרקע להליכים ומפרטים, כי ב-24 בפברואר 2022, נשיא הפדרציה הרוסית, מר ולדימיר פוטין, הכריז כי הוא החליט לערוך “מבצע צבאי מיוחד” נגד אוקראינה. מאז מתנהלת לחימה אינטנסיבית בשטח אוקראינה, לחימה שגבתה חיים רבים, גרמה לעקירת אוכלוסיה והביאה לנזק נרחב. בית הדין קבע כי הוא מודע היטב להיקף הטרגדיה האנושית המתרחשת באוקראינה ומודאג מאוד מהאובדן המתמשך של חיים, וכן הוא מצר על הסבל אנושי הרב שגרמה רוסיה.

בית המשפט הביע צער על ההחלטה שקיבלה הפדרציה הרוסית שלא להשתתף בדיון וציין כי להחלטה שכזו שלא להופיע יש השפעה שלילית על ניהול הליך צודק. למרות זאת, בית המשפט חייב להמשיך במילוי תפקידו בכל שלב של התיק. לבסוף מציין בית המשפט כי אי-התייצבות של אחת המדינות הנוגעות בדבר אינו מהווה מכשול למתן צווים ומדגיש באופן נחרץ, כי אי שיתוף של בעל דין בהליך בכל שלב של התיק אינו יכול בשום פנים ואופן, להשפיע על תוקף החלטתו או תקפותו של הצו השיפוטי.

במסגרת ההחלטה בית המשפט מזכיר גם כי בנאום שנשא ב-21 בפברואר 2022, נשיא ההפדרציה הרוסית, מר ולדימיר פוטין עצמו, תיאר את המצב בדונבאס כ”אימה ורצח עם, שכמעט 4 מיליון בני אדם מתמודדים איתו”. משקבע פוטין בעצמו כי מדובר ברצח עם (למרות שהוא קבע שמדובר ברצח העם הרוסי ע”י האוקראינים) הרי שהוא אינו יכול לשלול את סמכות בית הדין לצדק בטענה שבמקום לא מתבצע רצח עם. מסיבה זו, דחה בית הדין את בקשת רוסית למחוק את תביעת אוקראינה.

ביום 16/3/2022 קבע בית הדין כי הוא מוסמך להחליט כל החלטה נגד רוסיה, גם אם לא התבקשה במפורש ע”י אוקראינה.

בית הדין פסק, כי רוסיה חייבת להשעות לאלתר את כל הפעולות הצבאיות שהיא החלה ב-24 בפברואר 2022 בשטח אוקראינה. רוסיה חייבת גם להבטיח שכל היחידות הצבאיות שלה, כולל הסדירות והלא סדירות וכולל כל היחידות הנתמכות על ידה, כמו גם כל ארגונים ואנשים שעשויים להיות נתונים לשליטתה או להנחיה, חייבים להפסיק לאלתר כל פעולה צבאית.

פסקת הסיום של הצו הינה להלן: שני הצדדים יימנעו מכל פעולה העלולה להחמיר או להאריך את המחלוקת בפני בית המשפט או להקשות על הפתרון”.

מה קרה מאז? ובכן, אין ספק שאימת הדין של בית המשפט בהאג עשתה את שלה: המלחמה נמשכה במלוא עוזה. בחבל דונייצק בלבד נהרגו עד כה מעל 70,000 איש, רובם המוחלט אחרי 16 למרץ 2022, ונפצעו מעל 50,000 פצועים מהצד האוקראיני.

אבל אין ספק, בית המשפט אמר את דברו.

כתבות שאולי יעניינו אותך

למה לארץ הכי מסובכת בעולם אין חוקה?

מרגע הקמת המדינה עלה הצורך לחוקק חוקה לישראל, וכמוה השאלה איזו סמכות תינתן לבית המשפט כרשות מאזנת למחוקקי החוקים. ומאז ועד היום, כולם עוסקים בניסיון להיפטר מתפוח האדמה הלוהט הזה. עכשיו תורו של בג"צ

אירית ינקוביץ מפשטת את השפה המשפטית סביב השאלה החמה ומוצאת את הסיבה לכל מחדל כאן – החיפוף

הלורד שויתר על הגלימה שלו

בתוך המולת המאבק על ה"רפורמה המשפטית" בישראל ראוי להיזכר בשופט האהוב ביותר בתולדות אנגליה ולשאול למה לנו אין איזה אלפרד דנינג שכזה

בתוך המולת המאבק על ה”רפורמה המשפטית” בישראל ראוי להיזכר בשופט האהוב ביותר בתולדות אנגליה ולשאול למה לנו אין איזה אלפרד דנינג שכזה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]