loader image

לאכול, לישון, לאהוב

תמונה של חמין

לכבוד החג הלאומי שלנו, דובישבט, הכנתי לכם מתכון לחמין חורפי ומנמנם לשנת חורף ארוכה, דובית ומתוקה.
אני הכי אוהב לאכול את החמין הזה בדיוק בתקופה הזאת של השנה. חוגגים עם הפירות והעצים –
שבלעדיהם לא היינו שורדים בכלל את החיים האלה. וזה גם החג שעוזר לנו לצאת קצת מהתחת של עצמנו
ולרגע אחד לוקח את מלוא תשומת הלב שלנו אל הסביבה הפורחת, המלבלבת. אל ניצני החיים החדשים.
בעיניי, החג הזה, מזכיר לנו לחגוג את הפשטות של החיים, עם כמה שיותר חברים ואנשים אהובים.

לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית

כתבות שאולי יעניינו אותך

גנבו לי את האור

יא אללה, איזה דיכאון, נכון? בבת אחת כאילו מישהו לחץ על המתג ובשבוע שעבר, במהלומה אחת, נעשה פה חשוך יותר. ואין ממש מקום לאופטימיות, הניסיון מלמד שזה הולך להחמיר מיום ליום. תקופה חשוכה לפנינו, בזה אין ספק.
גם הקטע הזה של הבחירות קצת מבאס, וגם העננה שמרחפת מעל לעיתון אחד שאני ממש אוהב, אבל כמובן שאני לא מדבר על זה. כי כל אלה הם זבובים טורדניים ביחס לדבר שהכי מדכא אותי בימים האלה: המעבר לשעון חורף.

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]