הימים הנוראים: קיצור תולדות שלוש השנים האחרונות

ביום שני שעבר אירעה סדרת פיצוצים בסביבות צינורות הנורד-סטרים התת ימיים בים הבלטי. פיצוץ אחד התרחש דרום מזרחית לאי הדני בורנהולם. פיצוץ שני שבא אחריו, גדול יותר, התרחש צפון מזרחית לאי. זמן מה לאחר מכן נדגמו דליפות גז משמעותיות מהצינורות המובילים גז מרוסיה לגרמניה. האירופים חוקרים את הנושא – הערכה אחת היא שארצות הברית אחראית לפיצוצים. מנגד, מומחים אחדים חושדים שמדובר בפעולת חבלה עצמית רוסית במגמה לטלטל את השווקים על רקע משבר האנרגיה. הפיצוצים בנורד-סטרים באים על רקע מתיחות הולכת וגואה בחודשים האחרונים בין המעצמות ומהווים את שיאו של קרב מילולי שהתחולל בין נשיא רוסיה פוטין ונשיא ארצות הברית ביידן. “

״זה לא בלוף!” הצהיר נשיא רוסיה פוטין, אם ארצות הברית לא תחדל מהאיום על הטריטוריות הרוסיות הוא מתכוון להשתמש ב”כל נשק שעומד לרשותו”. האיום התייחס כמובן לנשק גרעיני, תוך כדי שגיוס המילואים הגדול ביותר של רוסיה מאז החלה המלחמה יצא לדרך. נשיא ארה”ב ביידן בתגובה גינה את פוטין בנאומו באו”ם ואיים עליו בחזרה ש”אי אפשר לנצח במלחמה גרעינית”. העניינים מתחממים ולפחות ברמת ההכרזות, אנחנו על סף מלחמה גרעינית.

לאחרונה נראה שהסיוע הצבאי של ארצות הברית ומעצמות המערב לאוקראינה נושא פרי. אוקראינה הצליחה לכבוש מחדש שטחים נרחבים בצפונה, באיזור חארקיב. בתרגיל מחוכם הטעתה אוקראינה את רוסיה לחשוב שהיא מתכוונת לכבוש דווקא את חרסון שבדרום, ובעוד הרוסים מפנים לשם כוחות, לקחה אוקראינה את השטחים בצפון כמעט באין מפריע. זה ידוע שקשה יותר להחזיק בשטחים לאורך זמן מאשר לכבוש אותם, ולכן פוטין מגייס את כוחות המילואים בשלב הנוכחי.

גם בגזרת סין וטייוואן נרשמה התחממות, כאשר שר החוץ הסיני בנאומו באו”ם הזהיר באופן חד משמעי את ארה”ב שלא תסייע לטייוואן במאבק על עצמאותה. “שלום בטייוואן ישרור רק לאחר איחוד סין”, אמר וואנג יי לאו”ם. הכרזתו באה כחודש לאחר התרגיל הצבאי הגדול ביותר שביצעה סין במיצרי טייוואן בתגובה על ביקורה של דוברת הקונגרס ננסי פלוסי בטייוואן. “זה קו אדום. אתם משחקים באש.” אמר אז נשיא סין ג’ינגלי שי לנשיא ארה”ב ערב הביקור.

ובעוד מנהיגי המדינות מאיימים אלה על אלה, אנחנו אזרחי העולם, ניצבים אובדי עצות ולא מצליחים להבין מה לכל הרוחות מתרחש בעולמנו. איך עברנו ממגיפת קץ האנושות שנמשכה שנתיים, ואסטרטגיית ההתמודדות עימה שהקריסה את הכלכלה העולמית, אל סיפה  של מלחמה גרעינית. ואם לא די בכך, מעל לכל זה מרחף, כידוע, גם משבר אקלים אימתני המאיים על כולנו בתזמון מושלם ומקריס בזו אחר זו את הכלכלות של מדינות העולם השלישי. משבר מזון ואנרגיה מאיים על העולם, לרבות על מדינות מפותחות ועל ארצות הברית ואירופה. כלכלת העולם נשברת לשניים כאשר מצד אחד ארצות הברית ומדינות המערב, ומהצד השני מדינות ה-BRICS ובראשן רוסיה וסין המנסות לאיים על הגמוניית הדולר האמריקני ולהקים מטבע רזרבה מתחרה. ואנו, אזרחי העולם, יושבים, מגרדים את פדחתנו ושואלים: אבל איך, למה ומתי בדיוק כל זה קרה/קורה לנו?

פוטין לא היה הראשון שהפנים את הקונספט הזה וגם לא הסינים. את הדרך התווה לא אחר מאשר הנרי קיסינג’ר בשנת  1973  “מי ששולט במזון שולט באנשים,” הוא אמר. “מי ששולט באנרגיה שולט ביבשת. מי ששולט בכסף שולט בעולם”. באותן שנים רחוקות סייע קיסינג’ר לקלאוס שוואב, בוגר הרווארד צעיר, להקים את הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. כן, כן, אז הכל התחיל. מאז, על פני עשורים, לאט לאט, גידל שוואב את אחד מצוותי החשיבה המובילים בעולם. אליו חברו כלל התאגידים הגדולים ופוליטיקאים רבים ברחבי העולם הינם בוגרי תוכניות המנהיגות של הפורום. שיתופי פעולה אסטרטגיים הובילו לניסוח אג’נדה 2030 להתפתחות בת-קיימא של האו”ם, ופילנתרופי ענק בדמות המיליארדרים ביל גייטס וג’ורג’ סורוס השפיעו על ניסוח האג’נדה תוך שהם משקיעים ברחבי העולם במאות יוזמות לקידומה. חברות השקעה ענקיות כבלאקרוק וואנגארד, צברו כוח והפכו בעלי עניין בכל החברות במשק, תוך שהן מנהלות נכסים בשווי טריליוני דולרים, וגורמות לתאגידים ומדינות לשתף פעולה עם האג’נדה.

ואז, הגיעה שנת 2020. משבר רודף משבר. הפחדה אחר הפחדה. שלילת זכויות אחר שלילת זכויות. והעולם שהכרנו משתנה לנגד עינינו עד לבלי הכר. שורה ארוכה של מנהיגים אמיתיים (חלקם אלמותיים כמו אנג’לה מרקל בגרמניה), פינו את מקומם בשנים הללו. מנהיגים סוררים כמו הנשיא לשעבר טראמפ, ירדו מגדולתם לטובת מנהיגים נוחים וגמישים יותר. מנהיגים בוגרי או תומכי הפורום הכלכלי העולמי, כמו טרודו הקנדי, מקרון הצרפתי, ארדן הניו-זילנדית וביידן האמריקני צברו כוח. קמפיין הבחירות של הנשיא ג’ו ביידן נסוב סביב אסטרטגיית Build Back Better. זוהי אותה מנטרה שבה השתמשו מרבית הבכירים בעולם, ביניהם בוריס ג’ונסון ראש ממשלת אנגליה, ג’סטין טרודו הקנדי, בני הזוג קלינטון, טוני בלייר, ועוד רבים, כולל ראש הממשלה שלנו יאיר לפיד. מה שגלום במנטרה הזאת הוא הרעיון שלפיו ינצלו את ההרס שהותירה אחריה ההתמודדות עם הקורונה כדי לבנות מחדש את המערכת הכלכלית והשלטונית באופן שישרת את האליטות הגלובליסטיות. הכל מתואר בפרוטרוט בספר של קלאוס שוואב – Covid 19: The Great Reset. וכבר פירטנו פה בעבר את תיאור העולם הדיסטופי שהפורום מתכנן לנו: עולם שבו האוכלוסייה מרוכזת בערים חכמות, נטולת זכויות קניין, צורכת  שירותים של הממשלה הגלובלית ותאגידי הענק, תוך שהיא נתונה תחת מעקב תמידי ודירוג חברתי.

האסטרטגיה הזו מצריכה שינוי תודעה של ההמונים על מנת שהם יבקשו מהמנהיגים לפעול ברוח האג’נדה. אבל איך משנים תודעה של ציבור? איך רותמים ומניעים מאות מיליוני בני אדם לכיוון המבוקש? שינוי התודעה מתבצע באמצעות החדרת פחד מפני משברים קייימים או מדומיינים: מגיפות, מלחמות, משבר אקלים, העדר מזון, וכיוב’. בנוסף, הפעלת שיטות הפרד ומשול שבהן אנשים מסוכסכים זה עם זה, שונאים אלה את אלה. די אם נסתכל על מה שמתרחש בימים אלה בארצות הברית בין רפובליקנים ודמוקרטים. יש הטוענים שהמצב שם הוא כבר על סף מלחמת אזרחים שניה. במצב כזה של סטרס מתמשך, אנשים אובדי עיצות, מבוהלים, פתוחים יותר להקשיב לרעיונות חדשים ומקוריים שיש בהם לכאורה פתרונות לאותם משברים נוראיים. מה גם שהרעיונות החדשים האלה מדברים על יצירת תרבות חיים הרבה יותר שלווה והרמונית.

אלה שמעוניינים בהנעת העולם לכיוון הזה, משקיעים משאבים אדירים להשתקת כל הקולות המתחרים לנראטיב שלהם. הם עוסקים באינטנסיביות במיתוג כפייק וקונספירציות של כל מי שחושבים אחרת, בריסוק ופירוק שיטתי של כל ההתנגדויות. חלק מההכנה שבוצעה היתה השתלטות על אמצעי התקשורת וביסוס שיתוף פעולה עם חברות הטכנולוגיה הגדולות. הפורום הכלכלי העולמי והאו”ם עובדים כרגע במשותף על דרכון חיסונים גלובלי, שיכיל את כל המידע עלינו מכלל המערכות השונות ויחובר גם למערכת הפיננסית ולשירותים הממשלתיים. וכך יופעל מנגנון דירוג חברתי, כמו זה הקיים בסין, שיבטיח את צייתנות אזרחי העולם למדיניות שאותם ארגונים גלובליסטים מעוניינים להשית.

נשמע לכם על פניו דימיוני? מופרך? מוגזם? הנה הפרטים והנתונים, ואת המסקנות תסיקו בכוחות עצמכם.

בסוף שנת 2019 פרצה לחיינו מגיפת הקורונה. זה קרה בתום עשור שבו מימנו ממשלות ארצות הברית וסין בשיתוף פעולה עם גופים פרטיים את מחקרי ה- Gain of Function על וירוס הקורונה במעבדה הווירולוגית בווהאן. במקביל, אותן ממשלות גם השקיעו בחיסוני הקורונה בטכנולוגיית mRNA של חברות החיסונים המוכרות. נזכיר כאן שארבע שנים קודם, בשנת 2015, עלה ביל גייטס לבימת TED ושיטח את הפילוסופיה שלו לניהול מגיפות: סגרים אגרסיביים, השבתת מערך התחבורה הגלובלי, ופריסת כוחות צבא ברחובות לאכיפת הסגר. והנה עוד ממצא מעניין: חודשים ספורים לפני פרוץ המגיפה התקיים תרגיל מלחמה, “אירוע 201”, במימונו של גייטס ובשיתוף זרועות הביטחון והבריאות של מדינות רבות, ובתרגיל הזה חזו התפרצות של וירוס מסוג קורונה ותירגלו את התגובה לפי המישנה הסדורה שלהם, שכלל לא היתה מקובלת בעולם עד לפרוץ המגיפה. 

בצירוף מקרים פנטסטי ובאורח פלאי התפרצה המגיפה חודשים ספורים לאחר אותו תרגיל, קילומטרים ספורים מהמעבדה בווהאן. חיש מהר כל העולם היה סגור ומסוגר תוך הפעלת כל המתודולוגיות שתורגלו ובכלל זה השליטה בנרטיב באמצעי התקשורת. במדינות שונות בעולם, כמו אוסטרליה וניו-זילנד, נקטו במדיניות אפס-קוביד אגרסיבית שבה על כל מאומת בודד מיליוני אנשים נכלאו בבתיהם, ומי שהתנגד נתקל בכוחות צבא פרוסים ברחובות המוכנים לבצע ירי חי כנגד מפגינים. במדינות אחרות, כמו ארצות הברית וגרמניה הופעלו דרכוני חיסונים אגרסיביים והממשלה הפעילה מדיניות של חובת חיסונים כתנאי להעסקה.

כלכלות כל המדינות בעולם עמדו בפני התרסקות. כדי להתמודד עם אסטרטגיית הסגרים בקורונה, הבנק הפדרלי האמריקאי וקרן המטבע העולמית, נקטו במדיניות של הדפסת הכסף הגדולה ביותר בהיסטוריה כדי לאפשר לממשלות לתת מענקים לתושבים ולעסקים הסגורים. טריליוני דולרים הודפסו כדי לספק חמצן לעולם שהיה סגור למשך שנתיים. אבל גם המדיניות הזאת סייעה בעיקר לבעלי ההון על חשבון מעמד הביניים. העושר בעולם חילחל כלפי מעלה – התאגידים הגדולים והמיליארדרים הפכו לעשירים יותר, והריכוזיות במשק הגלובלי גברה. חברות הביג פארמה גרפו רווחי עתק ממכירת החיסונים. האינפלציה איימה להרים ראשה עקב הצפת השוק בכסף ללא גידול בייצור.

בתחילת שנת 2022 נראה היה שסף החרדה של הציבור מהקורונה ירד בעקבות וריאנט האומיקרון הפחות קטלני. החיים התחילו להיראות שפויים בחזרה, ואנשים התחילו לחזור אט אט לשגרה. זה היה האות עבור שוואב וחבר מרעיו כי הגיעה העת לייצור המשבר הבא. והוא הגיע בדמות המלחמה באוקראינה. במשך חודשים רבים איימה רוסיה שצירוף אוקראינה לנאט”ו היא קו אדום מבחינתה. גם כאשר פרסה כוחות מסביב לגבול, ההנחה במערב היתה שפוטין לא יפלוש הפעם, לעומת 2014 כשנטל את השליטה על חצי האי קרים. הרקע למלחמה היתה היציאה הביזיונית של ארצות הברית מאפגניסטן, שלמעשה הותירה את השליטה במדינה לטאליבן ולארגוני הטרור. בכך העבירה ארה”ב את בעלות בריתה ובמיוחד את ערב הסעודית, לידי זרועותיהם של היריבות סין ורוסיה שהתקרבו מאד בעידן ביידן.

בתגובה למלחמה הטילו המעצמות במערב סנקציות כלכליות כבדות על רוסיה וניתקו אותה מהמערכת הבנקאית. הבעיה בתוכנית שלהם היה הגז הרוסי, שבו תלויות גרמניה והאיחוד האירופי, והנה “במקרה” אנחנו בפתחו של חורף שבו כל העולם יחווה משבר אנרגיה חסר תקדים. הרוסים חברו לסינים ולמדינות המתפתחות וביחד הם מתכננים להקים מטבע דיגיטלי מרכזי המתחרה לדולר, תוך שהם שולטים בייצור העולמי ובשוק האנרגיה. מדינות ה-BRICS צירפו אליהן את איראן וארגנטינה, כך שביחד הן כבר מהוות מחצית מאוכלוסיית העולם.

אז התמונה הגדולה מתחילה להתבהר, ועדיין, זה רק מה שרואים מעל לפני השטח. בפועל, מהפיכת האקלים מתחוללת בעולם כבר החל משנת 2010. ושוב, לא אחר מאשר ביל גייטס עמד מעל בימת TED והודיע לעולם – אם רוצים להפחית פליטות פחמן נדרש להקטין את ילודת בני האדם על פני כדור הארץ באמצעות חיסונים ו”שירותי פוריות” (הפלות), וכן לצמצם את השימוש בדלקי המאובנים. המסר עבר וחלחל, ובעקבות חתימת אומות העולם על אג’נדה 2030 של האו”ם נכפו יעדים על מדינות העולם לצמצום השימוש בגזי חממה. במדינות רבות נחקקו חוקי אקלים דרקוניים שבהם צומצמו שטחי החקלאות והדיג, הוקצבה כמות הבקר המותר לגידול, ונאסר השימוש בדשנים כימיים לטובת דשנים אורגניים. מה הקשר בין כל זה לבין המלחמה באוקראינה?

המלחמה באוקראינה משמשת כתירוץ למשבר האנרגיה והמזון המתרגש על העולם. את התשתית הניחו ברחבי העולם במשך שנים. תחנות כוח גרעיניות נסגרו, חיפושי נפט וגז ברחבי העולם הופסקו ויעדי ESG אגרסיבים לצמצום פליטות פחמן הושתו על חברות ומדינות. באה מלחמת רוסיה אוקראינה ושינתה את כללי המשחק – שכן בעת מלחמה משמעותית שכזאת ידי הממשלות כבולות – הן אינן יכולות להגביר את ייצור האנרגיה גם אם היו רוצות. מחירי הדלקים וחומרי הגלם למזון זינקו, מחירי החשמל והמזון מזנקים בכל העולם. וכתגובה, ארה”ב ואירופה משיקות תוכניות לסיבסוד של אנרגיה מתחדשת, שאינה אנרגיה יציבה דיה ועדיין אינה בשלה כדי לעמוד בהספקים בשיאי החורף והקיץ. מחירי החשמל מזנקים אף הם ותושבי אירופה המודאגים אינם יודעים כיצד יחממו את בתיהם בחורף הקר המתקרב. לאורך מאות קילומטרים של דרכים בינעירוניות באירופה נצפים אנשים חוטבים עצים כהכנה לחורף 2022, תמונות שנראות כלקוחות מלפני 100 או 200 שנים.  

במקביל למלחמה באוקראינה וכמובן “ללא כל קשר”, החל בתקשורת מסע הפחדה בנוגע למשבר האקלים. כל בצורת בעולם מוצגת כאירוע קיצון, מפות מזג האוויר השתנו ועברו לצבע אדום בוהק, תוכניות לחינוך לאור משבר האקלים יושמו במערכות חינוך. זוהי אותה אסטרטגיה מוכרת שיושמה במהלך משבר הקורונה ולפיה שליטה בנתונים הובילה להנדסת התודעה בתקשורת ולהשמת מדיניות של שלילת זכויות אדם. במדינות רבות מדובר כבר כעת על הגבלת הטמפרטורה במזגן וקנסות כבדים על עסקים שמבזבזים חשמל.

כדי להוסיף עוד קצת שמן למדורה, שריפות מפתיעות פורצות במפעלי ומחסני מזון ברחבי העולם מתחילת השנה, ומשרדי בריאות במדינות רבות מבצעים לפתע ריקולים על מוצרים רבים בהם התגלו חיידקי סלמונלה ושאר רעלים. חקלאים ברחבי העולם ממלאים את הרחובות במחאה על מדיניות האקלים ההרסנית והעולם כולו יושב על חבית נפץ המאיימת להתפוצץ. תמונת המצב בסתיו 2022 לא מבשרת לנו טובות: מחירי האנרגיה מזנקים. מחירי המזון מזנקים. האינפלציה בשיאה. הכלכלות המובילות בעולם בסכנת קריסה. ועכשיו מאיימים גם במלחמה גרעינית.

כל הדברים הללו לא יכולים להתרחש בלי הסכמה, או לפחות אדישות, מצד הציבור. שלוש שנים קשות מילאו את התרבות האנושית הקולקטיבית בחרדה משתקת. אבל במקביל מתרחשת תנועה בכיוון ההפוך (והבחירות באיטליה, שבהן נעסוק בגיליון הבא, הן רמז אפשרי לבאות). בזמן שאנחנו חוששים ממלחמה גרעינית, מלחמת עולם אמיתית כבר מתרחשת: המלחמה על החירות האנושית. כל אחד ואחת מאיתנו לוקחים בה חלק, פעיל או סביל. וכל אחד ואחת מאיתנו עשוי/ה להכריע את גורל השנים הבאות.