מדעי השליטה במדינה

1. ג׳ו רוגן וקנדי ג׳וניור קוראים לעימות תקשורתי ששווה 2.6 מיליון דולר

החודש התראיין המועמד הנשיאותי רוברט פ. קנדי ג׳וניור (שבגיליון הקודם התפרסמו כאן פרופיל וריאיון איתו) לפודקאסט של ג׳ו רוגן, הפופולרי ביותר בעולם, שלו כ-15 מיליון צופים ושלוש מיליארד צפיות עד היום. בתוכנית דיברו רוגן וקנדי, בין היתר, על הניסויים הקליניים של פייזר, על חיסוני הקורונה, על חיסונים באופן כללי, על אוטיזם, על נזקי קרינת וויפי וקרינה בכלל, על איברמקטין ועל 5G. לאחר הריאיון התפרסמה במגזין Vice כתבה המשמיצה את התוכנית, ופרופ׳ פיטר הוטז, אורח תדיר ב-CNN וב-NBC, הגיב על הכתבה בציוץ בטוויטר שבו קרא לנאמר בפרק “מיסאינפורמציה” והצר על כך שבספוטיפיי אין יותר צנזורה.

הוטז הוא מדען חיסונים ופרופסור לווירולוגיה מולקולרית במכללת ביילור, יו”ר בבית החולים לילדים בטקסס וגם כתב ספר על בתו שכותרתו “חיסונים לא גרמו לאוטיזם של רייצ’ל: המסע שלי כמדען חיסונים, רופא ילדים ואבא לאוטיסטית.” לפרופ׳ הוטז קוראים רבים ״דו-פרצופי״ מפני שבתחילת הדרך הזהיר מפני הסכנות שבחיסוני הקורונה, אבל התהפך די מהר והחל להמליץ לציבור להתחסן ולשמור על הנחיות הקורונה, תוך כדי שהוא הופך לאחד המומחים המוזמנים ביותר לאולפני התקשורת המרכזית האמריקאית, על אף שלאורך הקריירה שלו קיבל מימון מחברות פארמה.

“הריאיון פשוט נורא”, צייץ הוטז, “מכל ההתקפות המקוונות שאני מקבל אחרי הפודקאסט האבסורדי הזה, ברור שרבים מאמינים בשטויות האלה”. הציוץ של פרופ׳ הוטז משך אש, ובמהרה יצר תגובת שרשרת: רוגן צייץ חזרה שהוא מזמין את הוטז לתוכנית שלו לקיים דיבייט, דיון בשידור חי, מול קנדי. הוטז ענה לרוגן ש”יהיה לו לא נוח” להתווכח איתו. בתגובה הציע רוגן לתרום 100,000 דולר לצדקה אם יגיע הוטז לדיון עם קנדי, וקנדי צייץ בתגובה: “פיטר, בואו סוף סוף נקיים את הדיון המכבד, החביב והאינפורמטיבי שמגיע לעם האמריקני”.

האקשן המשיך כאשר אחרים הצטרפו להצעת הכסף לתרומות תמורת הדיון. לדוגמה, המשקיע ביל אקמן הוסיף 150,000 דולר להצעה של רוגן, העיתונאי טים פול הוסיף 100,000 דולר, ולאחר שורה של תוספות, הגיעה הקופה לסכום כולל של 2.6 מיליון דולר (!) נכון לכתיבת שורות אלה. בינתיים הוטז חווה התמוטטות בטוויטר, ולמעשה אמר לרוגן, “בוא נעבור לפרטי”.

רוגן אִתגר לראשונה את פיטר הוטז כבר ב-2019, בדיון עם קנדי על מדע החיסונים, אבל הוא סירב כי: “[קנדי] הוא עו”ד והוא מאוד חכם והוא יודע איך לקיים ויכוחים בבית המשפט. ומה אני? אני מדען”. רוגן גם העביר בעבר ביקורת על ד”ר הוטז על כך שהוא מקדם בלעדית חיסונים, תוך התעלמות מפעילות גופנית, מצריכת ויטמינים ומתזונה בריאה.

בהמשך הסגה נשמעו בטוויטר קריאות כמו זו של טום ניקולס מהאטלנטיק, שחושב שהדיון יהיה מתחת לרמה של הוטז, וצייץ “אף איש מקצוע רפואי לא צריך להסכים לעשות זאת. לעולם לא. זה מרים לקונספירטור, מבזה את איש המקצוע הרפואי ורק משכנע את המטורפים שם בחוץ שקנדי צודק כי רופא אמיתי השקיע את הזמן לדון איתו. לעולם אל תתווכח עם קונספירטור”, הוסיף ניקולס, ככל הנראה אינו מודע לחצי העשור האחרון של תיאוריות קונספירציה שהתגשמו.

רוגן השיב לניקולס: “זו היתה יכולה להיות הצעה מצוינת, אם יכולת להבטיח שהתעשייה שאתה מייצג לא נכבשה לחלוטין על ידי מפלצות חסרות לב שיש להן היסטוריה של כמה מן הקנסות הפליליים הגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית, כי ההונאה שלהן עלתה למאות אלפי אנשים בחייהם. זו היתה יכולה להיות הצעה מצוינת אם התעשייה שעליה אתה מגן לא תסתכל על בני אדם כהזדמנות ליצור עושר מטורף, ללא קשר להשלכות הטרגיות. אבל אתה לא יכול לעשות זאת, אז… אולי זה יהיה רעיון טוב לנהל דיון”.

למה שהוטז לא ירצה בעצם להתעמת עם קנדי ג’וניור, בעזרת האינטלקט המתנשא שלו ואם וה”מדע” בצד שלו? אולי כי אם דיון כזה יתרחש אי פעם, ורוב הסיכויים שזה לא יקרה, עוד אמת תצא לאור, עוד שקרים ייחשפו, ומגדל הקלפים של השקרים עלול לקרוס.

2. צנזורה על “מיסאינפורמציה”, גם על קנדי ג׳וניור

כדי שהתודעה של הציבור תמשיך להיות שבויה בזרועות האח הגדול, על צִנזור קולות שונים מן הנרטיב הממסדי להמשיך ולשלוט בשיח הציבורי, כדי שחס וחלילה לא ישמע הציבור הנבער עמדות ודעות שונות ויוכל להחליט בעצמו.

אי לכך, שיחה של רוברט פ. קנדי ג׳וניור עם הפסיכולוג ג׳ורדן פיטרסון בנושא חיסונים צונזרה והוסרה לפני כשבוע מיוטיוב, בטענה של מיסאינפורמציה: “הסרנו סרטון מן הערוץ של ג’ורדן פיטרסון בשל הפרת מדיניות המיסאינפורמציה של יוטיוב על חיסונים, האוסרת על תוכן הטוען שחיסונים גורמים לתופעות לוואי כרוניות, מלבד תופעות לוואי נדירות המוכרות על ידי רשויות הבריאות”, הסביר יוטיוב בהצהרה.

קנדי ופיטרסון מתחו ביקורת על יוטיוב על הסרת הסרטון באורך של שעה וחצי. הם האשימו את החברה בהתערבות בקמפיין בחירות לנשיאות. “האם על פלטפורמות מדיה חברתית לצנזר מועמדים לנשיאות?” שאל קנדי בטוויטר, שם נשאר הסרטון ללא צנזורה.

3. ראש האו”ם קורא לעידן חדש של צנזורה, ובמילים מכובסות – “מניעת מיסאינפורמציה”

מדיניות הצנזורה של יוטיוב מגובה היטב במדיניות הפופולרית של הארגונים הגלובליסטיים. “מדינות חייבות לטפל בנזק הגלובלי החמור שנגרם כתוצאה מהתפשטות השנאה והשקרים ברשת”, אמר בשבוע שעבר מזכ”ל האו”ם, אנטוניו גוטרס, בהשקת דוח חדש שנועד לחזק את אמינות המידע בפלטפורמות דיגיטליות.

“אסור להופעת הבינה המלאכותית להסיח את דעתנו מן הנזק שהטכנולוגיה הדיגיטלית כבר גורמת לעולמנו. התפשטות השנאה והשקרים במרחב הדיגיטלי גורמת נזק עולמי חמור כבר עכשיו. היא מלבה קונפליקט, מוות והרס. היא מאיימת על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם. היא מערערת את בריאות הציבור ואת פעילות האקלים”, אומר גוטרס בנאומו הבלתי ייאמן, המשקף עד כמה אנחנו חיים בעולם הפוך, שבו התוקף הוא נתקף והאמת היא שקר.

הדוח החדש טוען שעל המדינות להוביל את השמירה על הדיוק, על העקביות ועל האמינות של המידע הנחשף למשתמשים. “התקווה שלי היא שמסמך זה יהיה תקן זהב להנחיות פעולה לחיזוק שלמות המידע”, אמר.

המשפט החותם את החלק הנקרא “מטרת המסמך” הוא: ״עכשיו זה כבר ברור לכולם שעסקים כרגיל אינה אופציה”. במילים אחרות, כל האמצעים כשרים כדי לצנזר כל קול שאינו מתיישר עם הנרטיבים הגלובליסטים הממסדיים.

מקריאת המסמך עולה כי הכיוון של האו”ם הוא להמליץ לממשלות לכפות על חברות הטכנולוגיה אסדרה (רגולציה) הדוקה יותר, כדי שיפעלו כ”שוטרים” האוכפים את קוד ההתנהגות המוצע.

4. יושרת המידע ביעדי פיתוח בר-קיימה של אג׳נדת 2030

בעמוד 14 של דוח האו”ם מוצגות הסיבות, בהתאם לתפיסת האו”ם, לפגיעה בהשגת יעדי הפיתוח הבר-קיימא, שהן חלק מן האג׳נדה של שנת 2030. הסיבות כמובן קשורות למיסאינפורמציה או לדיסאינפורמציה ולפגיעה ביושרת המידע, לא חלילה לפעולות של הארגונים הגלובליסטיים ושל שליחיהם. אביא לפניכם חלק מ-17 המטרות והפגיעה בהן, כפי שמציגן האו”ם, לצד הפרשנות שלי למניפולציה התודעתית:

לסיכום, לא במקרה הזהיר השבוע האיחוד האירופי את טוויטר – את מאסק ואת המנכ״לית החדשה – שאם לא יחילו צנזורה הדוקה לפי חוקי המיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה של האיחוד עד 25 באוגוסט 2023, תהיה זאת הפרה של חוקי ה-DSA החדשים (Digital Service Act), הרלוונטיים לחברות ביג-טק. העולם מעלה הילוך ומהדק את החגורה על השליטה על מה שאנחנו אומרים, בתכנים שאליהם אנחנו נחשפים ולא אהסס לומר, גם במה שאנחנו חושבים ומרגישים.

5. הממשל הפדרלי בארה״ב נתבע: חוקי אכיפת מיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה הם פגיעה חוקתית

וקצת חדשות טובות לסיום – התובע הכללי של מדינת מיזורי בארה״ב, אנדרו ביילי, הודיע השבוע שהגיש תביעה נגד עשרות בכירים בממשל הפדרלי המעורבים בצנזורה, כי השתקה של מיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה ואכיפתן הן למעשה עבירות על התיקון הראשון לחוקת ארה״ב. לפי דברי התובע הכללי: “המשרד שלי השיג יותר מ-20,000 עמודים של ראיות המפרטות מאמצי צנזורה יוצאי דופן של מגוון פקידים בממשל הפדרלי. מדובר בראיות של עדי מפתח, כולל ד”ר אנתוני פאוצ’י ובכירים מה-FBI, מחלקת המדינה, המחלקה לביטחון פנים, ראש בריאות הציבור וה-CDC. הראיות שחשפנו רק מתחילות לגרד את פני השטח של הפרות התיקון הראשון. התביעה הזאת עוסקת בהשגת אמת ובאחריות.

השופט גורסץ’ סבר לאחרונה כי גורמים פדרליים כנראה לחצו על חברות הביג-טק (פייסבוק, טוויטר וכו׳ – א.פ) להסתיר מידע על מדיניות המגפה שאיתה לא הסכימו. 20,000 עמודי הראיות שבידינו מגלים שהחשדות של השופט גורסץ’ הם למעשה מציאות מפוכחת. האסטרטגיה של הממשלה לדכא ביטוי תוך הפרה של התיקון הראשון היא משולשת:

ראשית, גורמים רשמיים מנסים לפגוע בחברות הביג-טק באמצעות איום להסיר את ההגנות המשפטיות שלהן או בפרסום הצהרות המזיקות מאוד לתדמית הציבורי של החברה; שנית, בגיבוי האיומים הקודמים מתקשרים גורמים רשמיים עם החברות מאחורי הקלעים, מסמנים תכנים ספציפיים שאינם אוהבים ומנדנדים לחברות להשתיק תכנים אלה; שלישית, ברגע שגורמים רשמיים איימו על חברות הטכנולוגיה וסימנו תוכן ספציפי, ההבטחה הסמויה מגיעה: אם חברות הטכנולוגיה יצנזרו כשיתבקשו, הממשלה תחזור בה מהצהרותיה הפומביות הפוגעות בחברות.

פעילויות הצנזורה נפוצו כל כך עד שהמשרד לביטחון המולדת הקים בשנה שעברה ועדת דיסאינפורמציה, כדי לתאם מאמצי צנזורה בין סוכנויות ממשלתיות. בעקבות מאמצים אלה אפיין בית המשפט את המחלקה לביטחון המולדת כמרכז העצבים של מפעל הצנזורה בניהול פדרלי, כפי שראינו בתיאום בין גורמים במחלקה לביטחון המולדת וה-FBI, בניסיונם להשתיק את סיפור המחשב הנייד של האנטר ביידן.

בעזרת תביעה זו אנחנו נלחמים כדי להגן על החירויות שלנו מכל התערבות ממשלתית. לאף פקיד ממשלתי אין זכות לומר לנו מה לחשוב, מה לומר או מה לשמוע. לכן, התביעה הזאת כל כך חשובה. השאלה של זמננו היא אם האמריקאים ייהנו מן המורשת של חופש הביטוי שנמסרה לנו מדור המייסדים או שמא הממשלה תשלוט במה שאנו אומרים, שומעים ובאופן שבו אנו מתווכחים על אמיתות הטענות והטיעונים. אנחנו כלואים בוויכוח קשה על עצם אופי האומה שלנו. אם לא נגבור על פקידי ממשל המבקשים לשלוט בחופש הביטוי, מיליוני אמריקאים יישארו עם מה שהשופט גורסץ’ תיאר כקליפה של דמוקרטיה ועם חירויות אזרח חלולות באותה מידה”.