אם לא תזריק יבוא סיני גדול וידביק אותך
סין היא דחליל הקורונה של המערב, שברצותו מנפנף בה כנורת אזהרה לנתיניו,ברצותו מבטל את החדשות משם כלא אמינות. מה באמת קורה בסין, ומה מכל זה רלוונטי לנו?
גבירותיי ורבותיי, הנה זה בא. שופרי האפוקליפסה שוב נשמעים מן המזרח, מלווים בנבואות פורענות ובתמונות של סבל וחידלון. אמנם במקום סרטונים מפוקפקים של התמוטטויות מוות פתאומיות, אנו רואים הפעם מחלקות עמוסות בחולים חסרי אונים, אבל הניגון הוא אותו ניגון והמפלצת היא אותה מפלצת – גם אם שיניה קהו ומיטב שנותיה חלפו זה מכבר. לאחר שלוש שנים שוב הולמים תופי הדרמה, ונדמה שהעולם כולו מחסיר פעימה לקראת התפתחות חדשה נוספת בעלילה, בזירה שבה הכל התחיל.
בשבוע הראשון של חודש דצמבר האחרון, בעיצומן של חגיגות “סוף המגפה” שהוכרזו ברחבי העולם, שלטונות סין החליטו לסגת באופן כמעט מוחלט ממדיניות “אפס קוביד” שהכתיבה את אורח החיים במדינה במשך זמן רב. הצעד הדרמטי ננקט בעקבות סחף של מחאות בערים המרכזיות נגד אמצעי הדיכוי הברוטליים של המפלגה הקומוניסטית. מלבד משטר אגרסיבי של בדיקות וחיסונים, יזמה המפלגה גם סדרה של סגרים המוניים ובכללם העוצר ההרמטי שהוטל באפריל 2022 על עיר הנמל המזרחית שנגחאי.
ככל שהמתקפה של הרשויות המערביות תתחזק ותגדל, כך השורדים, אלו עם גן ה”לא מאמין” יתחזקו ויתרבו. כלל ביולוגי ידוע המודגם כאשר מנסים לדלל את עדת החתולים או העכברים או הג’וקים.